עישון
עישון היא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה ואביזרים אחרים. החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של חומרים אחרים.
המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק, ובה עוסק ערך זה. על עישון חומרים אחרים ראו בערכים העוסקים בחומרים אלה.
מבין הגורמים הניתנים למניעה (גמילה מעישון), עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות.
רבותינו נשיאנו לעישון בדורות האחרונים - הריי"צ והרבי - ביקשו שלא לעשן, במיוחד מצעירים טרם גיל עשרים. מאידך הרבי הטיל איסור מוחלט על העישון.
יחסם של רבותינו נשיאנו לעישון
העישון בהלכה
איסור העישון
רבי ישראל מאיר הכהן - חפץ חיים פוסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש[1]. לעומתו הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף פוסקים כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק "שומר פתאים ה'" (ביאור:תהלים קטז ו) המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם הם מודים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן[2]. לעומתם כתב בספר ציץ אליעזר שלא ניתן לומר "שומר פתאים ה'" כאשר על כל חפיסה של סיגריות כתוב שהיא מזיקה לבריאות: "נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'"[3].
עישון ביום טוב
לדעת הציץ אליעזר[4] אע"פ שהעישון אסור בכל ימות השנה, אין לאוסרו באיסור מיוחד ביום טוב, וזאת כיון שלמעשנים (שאינם שומעים להוראה ההלכתית האוסרת את העישון) נחשב העישון כאוכל נפש. לעומת זאת רבנים רבים אוסרים את העישון ביום טוב משום שהוא נחשב דבר שאינו שווה לכל נפש[5].
חקיקה להגבלת העישון
הסכנות הבריאותיות שבעישון הביאו, בחצי השני של המאה העשרים, לחקיקה, במדינות רבות, המטילה מגבלות שונות על העישון.
- איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים (עד גיל 18).
- חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
- חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל פרסומת לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.
בישראל, ישנו 'חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון'. וכן 'חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק', ה'תשמ"ג-1983.
קישורים חיצוניים
- מדברי רבותינו נשיאנו
- הרב מרדכי מנשה לאופר, מעשה הקטורת במגזין התקשרות מספר 1023
- שלום בער קרומבי, לחיים ולא למוות, שבועון בית משיח גיליון 666
- פסיקות הלכתיות
- הרב יהודה לייב נחמסון, האם מותר לעשן סיגריות בפסח?, האם קיים איסור הלכתי עקרוני לקחת 'סמים קלים'? אתר הלכ"ה
- הרב ברוך בליז'ינסקי, [ ], [ ], [ ], באתר צעירי חב"ד
- הרב יוסף שמחה גינזבורג,האם על-פי דין-תורה מותר לעשן ליד אנשים אחרים?, מדוע אין מברכים על ההנאה מהרחת טבק?, באתר צעירי חב"ד
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה - ליקוטים ב', פרק ט (הלכות שמירת הנפש): ח – איסור עישון, ט – עובדות מדעיות, י – האיסור לעשן ליד אחרים, יא – האם מותר לסייע למעשן בקניית סיגריות, יב – האם מותר לפרסם סיגריות בעיתון, יג – החינוך נגד עישון.