נבואה
נבואה היא הגדרת מצב בו הקב"ה מדבר כביכול עם בן-אנוש.
מחלוקת במצב הנבואה
ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל באם נבואה תיתכן בכל אדם בין אם הוא בדרגה המתאימה לכך ובין אם לאו. הרמב"ם סבור שנבואה תיתכן רק באדם הראוי לכך ואשר התעלה למדרגה המתאימה לכך, וגם אז, במצב בו אדם ראוי לנבואה, היא אינה מוכרחה לבוא אלא אם יחפוץ בכך הקב"ה.
גדולי ישראל אחרים כמו המלבי"ם סבורים שנבואה תיתכן בכל אדם גם בכזה שאינו מוכן לכך מצד דרגתו, ובלבד שיהיה לעם ישראל צורך בנבואתו.
הכרעת תורת החסידות במחלוקת הנ"ל
תורת החסידות מכריעה כדעת הרמב"ם, שנבואה תיתכן רק באדם שהכין עצמו והתעלה לדרגה הראויה לכך, אך כל זה רק בזמן הגלות.
נבואה לאחר הגאולה
אחרי ביאת משיח ותחילת הגאולה, תהיה נבואה בכל אחד ואחד מישראל - כפי דעת גדולי ישראל אחרים, דלא כהרמב"ם.
נבואה בזמננו
למרות שנאמר בגמרא שכבר הפסיקה נבואה מישראל מאז החורבן, כותב הרמב"ם באגרת תימן, על-סמך חישוב שעשה לפי נבואת בלעם, שנבואה אמורה לחזור לישראל כבר בשנת ד' אלפים תתנ"ו, לפני כשמונה מאות שנה.
בזמננו הכריז הרבי כי יש נביא בישראל ומצוה לפרסם לכל אנשי הדור שהקב"ה בחר ומינה נביא, ונבואתו העיקרית היא ש"הנה הנה משיח בא".