חלש ביותר. בכלל לא מוגדר. אני פונה בזאת בקריאה נרגשת (במיוחד לידידי המשוגע ולכתית למאור) לערוך ערך זה. אף אני אינני פוטר עצמי מעבודה זו ואצטרף אי"ה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום
שם הערך
אבקש ממנהלי האתר (ע"פ עריכתי האחרונה) לשנות שם הערך ל"נשיא הדור" או הדומה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום
- מן הראוי להמתין מעט לתגובות נוספות. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 00:22, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
- האם אפשר כבר להעביר? שף ויתיב • קאנפרענץ רום 20:12, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות
שיע, תעיין היטב ותמצא שמדובר שם על "מנהיג ונשיא ישראל בדורו".--8775 - משיח נאו! -- פארבריינגען י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:38, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
- תפקידו העקרי של נשיא היא להיות ממוצע המחבר ואכן זה כן מובא בשיחה (והוא מקור נפלא) ששיך גם לארח ההסתלקות. ככל הידוע לי נושא זה רחב ויש הרבה מה להוסיף בו, מתבקשים הידענים להוסיף ולהשקיע בו.--הנחה - שיחה 11:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
- ד. שטרן אין צורך בעיונים ופרשניות בגוף הערך כתוב ש"באמצעות ההליכה אל האוהל" משמש הנשיא כ"ממוצע המחבר" שזהו תפקידו כנשיא, וזה כתוב במפורש בציטוט.--הנחה - שיחה 23:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
- הרבי מדבר שם על רבותינו נשיאנו, שהיו נשיאי ישראל בדורם, וגם היום יש להם מעמד מיוחד של מי שהיה 'נשיא ישראל בדורו' - בדור שלו. כמובן שאין כוונת הרבי שהם נשיאי ישראל בדור זה. כידוע התשובה במשפט הספרים שהנשיאות החלה בתש"י. --שיע • שיחה י"ט בכסלו ה'תשע"ז 07:27, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
- (אין במקרה זה חזקה כלל שהרי כל הקטע לא היה כתוב קודם, ולכן אין כאן - לדעתי - טיעון של גרסה יציבה). עכ"פ, בשיחה כתוב שיתכן העניין של ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות, לטענתך יש צורך גם בנשיא חי וקיים, תוסיף, תוכיח, תסתמך על שיחות, אבל מה המקום למחוק נתון שכתוב במפורש בשיחה?! חוץ מזה שזה נראה מחיקה מגמתית...--הנחה - שיחה 10:04, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
- הציטוט הוא המגמתי. לקחת קטע אחד שמדבר על מקום מנוחת הצדיקים, ועוד קטע בדילוג של 2 עמודים(!) שמדבר על ממוצע המחבר, ולהציגם כמשוואה: קבר+ממוצע=הרבי..(ח"ו) - זה בהחלט פרשנות (אפשר להתווכח אם היא נכונה או לא, אבל מפורש זה לא).
- אישית לדעתי גם את הציטוט הראשון צריך להוריד. הרי אין חולק שבעת ובעונה שאמר הרבי את הדברים, הוא לא זנח את תפקידו כנשיא הדור. -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 13:35, י"ט בכסלו, ה'תשע"ז (19 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- 1.סיפא יוכיח על הרישא.. וכי מה המקום להוריד בגלל הנהגה (וכי מי אנו שנחליט איזו מהדברים לקבל כי במבט שטחי שלנו נראה כי יש סתירה), אתה חושב שיש סתירה תציין וחפש הסברה, הבהרה וכיו"ב.
- 2.וזה הרי מה שכתבתי בנוגע לפסקה שהושמטה אם הנך סבור, ובטח יש לך סימוכין, שא"א שיהיה העניין של ממוצע המחבר לאחרי ההסתלקות תביא מקור, תציין על הסתירה, ותחפש הבהרה.
- 3.מצידי תצטט את כל השני עמודים... (כלשונך) ויראה ברור שכל העניין מדבר כלשונו של הרבי על נשיא הדור!.
- (אין במקרה זה חזקה כלל שהרי כל הקטע לא היה כתוב קודם, ולכן אין כאן - לדעתי - טיעון של גרסה יציבה). עכ"פ, בשיחה כתוב שיתכן העניין של ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות, לטענתך יש צורך גם בנשיא חי וקיים, תוסיף, תוכיח, תסתמך על שיחות, אבל מה המקום למחוק נתון שכתוב במפורש בשיחה?! חוץ מזה שזה נראה מחיקה מגמתית...--הנחה - שיחה 10:04, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
- הרבי מדבר שם על רבותינו נשיאנו, שהיו נשיאי ישראל בדורם, וגם היום יש להם מעמד מיוחד של מי שהיה 'נשיא ישראל בדורו' - בדור שלו. כמובן שאין כוונת הרבי שהם נשיאי ישראל בדור זה. כידוע התשובה במשפט הספרים שהנשיאות החלה בתש"י. --שיע • שיחה י"ט בכסלו ה'תשע"ז 07:27, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
- ד. שטרן אין צורך בעיונים ופרשניות בגוף הערך כתוב ש"באמצעות ההליכה אל האוהל" משמש הנשיא כ"ממוצע המחבר" שזהו תפקידו כנשיא, וזה כתוב במפורש בציטוט.--הנחה - שיחה 23:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
הנה הציטוט
העזר והסיוע של נשיא הדור לצאן מרעיתו (שבשביל זה מנוחתו כבוד בגלות) נעשה עי"ז שהולכים על הציון ומבקשים ("מ'קומט אויפן ציון און מ'בעט") על כל המצטרך להם,
- ועוד ועיקר – שבעת ההשתטחות מתקשרת ה"יחידה" עם ה"יחיד"... וענין זה מהוה נתינת-כח על כללות העבודה, עי"ז שממשיכים ההתעוררות שנעשית בעת ההשתטחות על כל הימים שלאח"ז, שתפעל פעולתה בנוגע למחשבה דיבור ומעשה שיהיו כדבעי למהוי (כאן דילגתי קצת..)
- ויש להוסיף, שעצם העובדה שמנוחתו כבוד של נשיא הדור בקירוב מקום מהוה עזר וסיוע בעבודה שבכל יום ויום:
- בשעה שהולכים על הציון, אזי העזר והסיוע הם בתוקף יותר, אבל, גם בשעה שאין הולכים על הציון אלא נמצאים בקירוב מקום, ישנו עזר וסיוע מצד זה שיכולים לילך על הציון שנמצא בקירוב מקום, (דילגתי קצת..)
- טז. ועוד ענין בהעזר והסיוע של נשיא הדור לצאן מרעיתו
- 4.בקשר לקטע השיחה שהושמט - אולי יסביר לי מאן דהו מה הפירוש שנשיאי ישראל בדורם נשארים לאחר הסתלקותם דווקא בגלות בחוץ לארץ, כדי "להמשיך" (לשון השיחה!!) להיות ממוצע המחבר וכו' (וכאמור גם אם יש לך שיחות המבארות כי בכל דור חייב להיות נשיא בחיים גשמיים אין בידך למחוק ולהתכחש (רח"ל) לשיחה זו, והאמת גם איני רואה שום סיבה לכך, וראה כאן.)--הנחה - שיחה 15:11, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
- כמו שכתב שייע, המשמעות הפשוטה היא ש"נשיא ישראל בדורו" ממשיך לסייע ל"צאן מרעיתו", ולא שהוא ממשיך להיות נשיא הדור הבא. דאל"כ תפקידם של כל נשיאי הדורות מאז הסתלקות משה רבינו הוא מיותר ח"ו... -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 16:46, כ' בכסלו, ה'תשע"ז (20 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- אני לא יודע למה אתה מתכוון שאינו ממשיך להיות נשיא הדור הבא, (מי רצה ללמוד רעיון כזה מהשיחה?) אבל אם נתייחס למה שכתוב, שיש אדם שתפקידו להיות ממוצע המחבר, ותפקיד זה ממשיך אחרי הסתלקותו על ידי הציון שלו (להוציא מהרעיון שהסתלקות מבטל את העניין), איני רואה שום סיבה בעולם למחוק את זה. לטענתך ישנו מימד בעניין נשיא הדור אותו אינו ממלא הנשיא לאחרי ההסתלקות (ולכן צריך נשיא בגוף גשמי וכו') ויש לך ראיה לדבר ציין את הדברים ותביא סימוכין. אני לא רואה שום תשובה או תוספת הסברה לכל מה שכתבתי בדבריך. (שיע.ק מחכה לתגובתך).--הנחה - שיחה 22:57, 20 בדצמבר 2016 (UTC)
- אני לא אמשיך כאן בפלפולים וסברות כדי להסביר את השיחה (למרות שיש לכך מקום ואפילו צורך). אלא אתמקד בכך שהיא לא קשורה לנושא לשמו היא הוכנסה לערך: האם מישהו ממעלה על דעתו שהפירוש בדברי הרבי הוא שהנשיאים שנפטרו (ונטמנו בחוץ לארץ) מממשיכים להיות ממוצע המחבר ונשיאי הדור הנוכחי? הרי כל הדיון פה הוא האם להכניס את הציטוט הנ"ל בהקשר לנשיא הדור הנוכחי, כביכול נשיא הדור יכול להמשיך ולהיות נשיא דור גם לאחר שנפטר. וזה ברור שלא זו הייתה כוונת השיחה. שכן הרבי דיבר אודות נשיאים שנשמתם כבר התלבשה בנשיא הדור ההבא. --שיע • שיחה כ"ה בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
- ואתה על סמך פרשנות שלך (כמובן שהיא מיוסדת אצלך על ידיעות קודמות במושג נשיא הדור וכו') מחליט להסביר שדברי הרבי בשיחה אודות "נשיא הדור" לאו דווקא, וממילא לא להכניס בגוף הערך!! (לא, להכניס ולהסביר, אלא לגמרי להשמיט.. וכלשונו של הרבי על כגון דא :דבר שאינו מובן כלל וכלל!!) אתה טוען שנשמת הנשיא מיד עם הסתלקותה מועברת לנשמה אחרת בגוף, ויש לך לכך הסתמכויות, אנא כתוב וציין. ואם יש לך גם הסבר ותיווך בין השיחות, שבאחדים מבואר כי עניינו של נשיא (ממוצע המחבר) יתכן על ידי הציון ובאחרים מבואר כי צריך דווקא חי בגוף ויש לך הסבר לכך (ולא פלפולים וסברות שלך או מאן דהו אחר, אלא שיחות וכיו"ב) ציין גם אותם, ואם לא, ציין רק על הסתירה.. אנציקלופדיה, לא?!--הנחה - שיחה 22:09, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
- אני לא אמשיך כאן בפלפולים וסברות כדי להסביר את השיחה (למרות שיש לכך מקום ואפילו צורך). אלא אתמקד בכך שהיא לא קשורה לנושא לשמו היא הוכנסה לערך: האם מישהו ממעלה על דעתו שהפירוש בדברי הרבי הוא שהנשיאים שנפטרו (ונטמנו בחוץ לארץ) מממשיכים להיות ממוצע המחבר ונשיאי הדור הנוכחי? הרי כל הדיון פה הוא האם להכניס את הציטוט הנ"ל בהקשר לנשיא הדור הנוכחי, כביכול נשיא הדור יכול להמשיך ולהיות נשיא דור גם לאחר שנפטר. וזה ברור שלא זו הייתה כוונת השיחה. שכן הרבי דיבר אודות נשיאים שנשמתם כבר התלבשה בנשיא הדור ההבא. --שיע • שיחה כ"ה בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
- אני לא יודע למה אתה מתכוון שאינו ממשיך להיות נשיא הדור הבא, (מי רצה ללמוד רעיון כזה מהשיחה?) אבל אם נתייחס למה שכתוב, שיש אדם שתפקידו להיות ממוצע המחבר, ותפקיד זה ממשיך אחרי הסתלקותו על ידי הציון שלו (להוציא מהרעיון שהסתלקות מבטל את העניין), איני רואה שום סיבה בעולם למחוק את זה. לטענתך ישנו מימד בעניין נשיא הדור אותו אינו ממלא הנשיא לאחרי ההסתלקות (ולכן צריך נשיא בגוף גשמי וכו') ויש לך ראיה לדבר ציין את הדברים ותביא סימוכין. אני לא רואה שום תשובה או תוספת הסברה לכל מה שכתבתי בדבריך. (שיע.ק מחכה לתגובתך).--הנחה - שיחה 22:57, 20 בדצמבר 2016 (UTC)
- כמו שכתב שייע, המשמעות הפשוטה היא ש"נשיא ישראל בדורו" ממשיך לסייע ל"צאן מרעיתו", ולא שהוא ממשיך להיות נשיא הדור הבא. דאל"כ תפקידם של כל נשיאי הדורות מאז הסתלקות משה רבינו הוא מיותר ח"ו... -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 16:46, כ' בכסלו, ה'תשע"ז (20 בדצמ' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- 4.בקשר לקטע השיחה שהושמט - אולי יסביר לי מאן דהו מה הפירוש שנשיאי ישראל בדורם נשארים לאחר הסתלקותם דווקא בגלות בחוץ לארץ, כדי "להמשיך" (לשון השיחה!!) להיות ממוצע המחבר וכו' (וכאמור גם אם יש לך שיחות המבארות כי בכל דור חייב להיות נשיא בחיים גשמיים אין בידך למחוק ולהתכחש (רח"ל) לשיחה זו, והאמת גם איני רואה שום סיבה לכך, וראה כאן.)--הנחה - שיחה 15:11, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
<span style="display:inline-block; overflow:hidden; width:שגיאה בביטוי: אופרטור * בלתי־צפוי.em;" title="שבירה">────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────
מצטרף לדעת שיע.ק, ואוסיף שיש לי תמיהה גדולה: הרי כדי להוכיח את מה שרוצה המוסיף להוכיח לא צריך להעמיק בשיחות היו"דים, אפשר לפתוח כמעט כל שיחה אקראית ולראות איך הרבי אומר על הרבי הקודם "נשיא דורנו". אבל כנראה ששומעי השיחות האלו הלכו לישון טוב בלילה, לאף אחד זה לא עורר שום שאלות, ולא ניסו לחפש ציטוטים נגדיים כדי לחזק את האמונה שזה לא סותר לכך שהרבי הוא נשיא הדור בגוף גשמי. כי ברור, שכל אותם ענינים מופלאים שהרבי מייחס לרבי הריי"צ, נמשכים ועוברים דרך הנשיא שבגוף גשמי. אז מה, בגלל שהיה ג' תמוז באמצע ומישהו צריך שתהיה כזאת שיחה, הפשט בשיחות השתנה?!
יודגש: אין אף אחד שמנסה "להתעלם" חלילה משיחות, רק שהבאת שיחות שלא במקומן - גם אם זה נראה מתאים לאי מי - לא משרתת את הקורא.
לדוגמא, אם ישנה פסקה "מותר להדליק נרות חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק, ובדיעבד כל הלילה כל עוד בני הבית ערים". יבוא מישהו ויוסיף משיחה, שהאור של מצות נרות חנוכה נמשך כל השנה. ועכשיו נצטרך להוסיף לו פרשנות בהערת שוליים "אם כי אין זה סותר להלכה האמורה, כי הרבי מתכוון לאור הרוחני"... זו בדיחה, כי המקום של השיחה הזו הוא בפסקה על נרות חנוכה "בתורת החסידות". ולענייננו, מקום כל הנושא הזה הוא בערך הסתלקות שם צריך לפתוח פסקה "השפעת הצדיק לאחר הסתלקותו", ובא לציון גואל. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 06:20, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
מקורו בחז"ל
נראה באופן שטחי שהעניין מתקשר למושג מלך אבל פשוט (בעיני עכ"פ) שכללות העניין של נישא הדור הוא הגדרה בפנימיות התורה כלומר בנשמות יותר מאשר בגדרי ההלכה והנגלה. והייטב דרוש שלא לבלבל בין הנביא, המלך, האב בי"ד, וכו' שהיו בכל דור, לבין נשיא הדור המבואר כאן, ובשביל זה דרוש לכל הפחות פרק העוסק במקור העניין באופן הכי ברור (בעיני ייתכן שלמרות שנשיא הדור אינו המלך של הדור ואעפ"כ נלמדים כמה גדרים ועניינים מעניין המלך) האם יש מקור בחז"ל לכל העניין או משמקורו בתניא וגם שם הלשון "ראשי אלפי ישראל שבדורם" וכו' וכו'.--הנחה - שיחה 11:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)