תולדות חייו

 
בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז'

תקופת לידתו

לידת הבעש"ט באה כ-50 שנה לאחר גזירות ת"ח ות"ט, ולאחר הפרעות ההם, היה מצב עם ישראל בכי רע, ומכונה "עילפון" כי הצרות השפיעו על היהדות כולה, ברוחניות ובגשמיות, והיו במעין תרדמת.

בחסידות מוסבר שכשם שאדם המתעלף, על מנת לעוררו קוראים לו בשמו הפרטי, ועל ידי כך מתעורר מכיון ששם האדם מגיע מעצם הנפש, ועל ידי שמעוררים את עצם הנפש, הוא מתעורר מעלפונו.

כך גם כאשר עם ישראל היה ב'עילפון' (בתקופה שלפני לידת הבעש"ט), הוריד הקב"ה לעולם את נשמת הבעש"ט ששמו הוא ישראל, כשם העצם של כל כללות עם ישראל על מנת שיעורר את עצם הנפש של העם מעילפונו[1].

לידתו

על הנסיבות שקדמו ללידתו סיפר תלמידו המגיד ממעזריטש[2]: הוריו שהיו עקרים מלידה, עם פרנסה בשפע, הקדישו את מירב כספם להכנסת אורחים, כמו כן בכל שבת היו מזמינים עשרות אורחים לשבת. משמיים רצו לבדוק עד כמה חזקה מידת ההכנסת אורחים שלהם. באחד השבתות לאחר סעודת יום השבת, נכנס לביתם אורח תמהוני ולמרות שר' אליעזר בטוח היה שהאורח חילל את השבת[3], כיבדו ואירחו כראוי גם לאחר הביקורת שמתחו עליו האורחים האחרים. לאחר השבת גילה ה"אורח" לר' אליעזר אשר הינו אליהו הנביא שנשלח מהשמיים לנסותו. כיוון שעמד בניסיון יזכה לבן שנשמתו תאיר את העולם. מברכה זו נולד רבי ישראל בעש"ט.

רבי ישראל נולד בעיר טלוסט[4] לאביו ר' אליעזר ולאמו שרה ביום שני י"ח באלול שנת תנ"ח[5] (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים[6]).

חינוכו

היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מהקב"ה בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"[7]. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.

בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודיו אצל מלמדו[8], ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מהצדיקים הנסתרים אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש באליהו הנביא.

נישואיו

בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי אברהם גרשון מקיטוב. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו בגדי איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת ת"צ עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

  1. לקוטי שיחות ח"ב עמ' 471.
  2. שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ז
  3. כיוון שהיה זה ישוב קטן, האפשרות היחידה להגיע באמצע שבת היא מחוץ לתחום
  4. אדמו"ר הרש"ב סיפר בשם אדמו"ר הזקן שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" (התמים חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס היתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות ("אוקפ" פירושו חפירות) היסודות. כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעל שם טוב את שמו "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).
  5. על פי הגניזה החרסונית. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.
  6. לקוטי דיבורים כרך א עמ' לא ואילך
  7. לקוטי שיחות ח"ב עמ' 594
  8. ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567