לבוש

לבושים הם הכלים באמצעותם מתבטאים כוחות הנפש. לנפש שלושה לבושים מחשבה, דיבור ומעשה.

המושג 'לבושים' מורה שהוא אינו האדם עצמו על מקיף עליו, כמו בגד שאדם לובש, שמתי שרוצה יכול לפושטו ולהחליף לבגד אחר, כך גם בלבושי הנפש, האדם יכול בכל זמן לשנות ולהחליף את לבושי נפשו.

הלבושים

מחשבה

מחשבה נחשבת כלבוש המאוחד עם הנפש, ולכן בתורת החסידות ישנו דגש מיוחד על הצורך בשמירה מיוחדת על לבוש זה, שלא לחשוב מחשבות אסורות, כי על ידי השחתת לבוש המחשבה, נפגמת גם הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, הכוחות השכליים (חב"ד) של האדם.

לפי שיטת אדמו"ר הזקן בספר התניא, כאשר מתעוררים באדם מחשבות זרות בשעת התפילה, לא יעסוק בהעלאת המידות שבהם, מכיון שדבר זה נאמר רק בצדיקים שהמחשבות זרות נופלות להם ממחשבותיהם הרעות של אחרים כדי להעלותם, ולא למי שהוא עצמו משוקע בבוץ, שהוא אינו יכול להעלות את המחשבות כל עוד שהוא עצמו משוקע בבוץ. העצה לכך היא, להסיח את דעתו מהמחשבות, ולהתייחס עליהם כגוי העומד עליו לבלבלו באמצע תפילת העמידה, שאם יענה לו רק יעורר אותו להמשיך יותר בהטרדותיו, ולכן לא יענה לו - ולהן - מטוב ועד רע, עד שיעלמו.

יהודי אחד התאונן בפני הרבי על מחשבות זרות המבלבלות אותו. הרבי השיב לו: א. ידוע עצה היעוצה בזה לכל לראש, לבדוק את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין. ב. כן גם יסיח דעתו מכל מחשבות המטרידים אותו, לא על ידי מלחמה עימם, אלא על ידי העתקת המחשבה לענינים אחרים, ועדיף בעניני תורה, מכיון שמעט אור דוחה הרבה מהחושך.

דיבור

ערך מורחב – דיבור

דיבור הוא לבוש האמצעי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחות הרגש (חג"ת) של האדם.

מעשה

ערך מורחב – מעשה

מעשה הוא לבוש השלישי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחותיו ההתנהגותיים (נהי"מ) של האדם.