עתיד חזיר להטהר הינו אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח בו יטוהר ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.

מקור היעוד

בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל הראשונים והאחרונים נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל[1]. בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר"[2] או "שעתיד לחזור לישראל/לנו"[3] בחלקם הלשון ""עתיד חזיר לחזור ולהיטהר"[4] וכיוצא בזה. דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה[5], אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות[1].

התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב[6] הדורשת את הפסוק[7]: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש:

מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי בשר החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן...

מדרש תהלים מזמור קמו

לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם.

פרשנות

הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי בהלכה, "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.[8] גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות.[9] האור החיים מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר [10] "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.[11]. [12].

רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו[13]: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות[14]. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז[15] על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו".

את חילוקי המדרשות אם רק חזיר יטהר שניתן להבין מכך ששאר החיות לא ייטהרו, והמדרש תהילים שכל החיות יטהרו לעתיד מבאר הרבי[16] על יסוד המבואר באגרת הקודש[17] ששני תקופות הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה בזמן תחיית המתים על תקופב זו אמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא"[דרוש מקור][18] כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.

בתורת החסידות

בתורת החסידות מובא שחזיר הוא מקליפת נוגה שמעל שלוש קליפות הטמאות בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם מתבררים לעתיד לבוא, בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת[19].

ההוראה בעבודת ה' מיעוד זה

הרבי לומד הוראה בעבודת השם מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.

ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק מצוות מעשיות ללא החלק הרוחני[20] זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני[21].

קישורים חיצוניים



שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. 1.0 1.1 במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.
  2. פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.
  3. חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.
  4. של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.
  5. יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.
  6. תהילים פרק קמ"ו.
  7. תהילים קמו, ז.
  8. שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.
  9. יבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני
  10. ויקרא יא, ז.
  11. אור החיים שמיני יא, ג, ז.
  12. במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.
  13. ישעיהו יא, ו
  14. קידושין מ"ט, ב.
  15. חלק ב סימן תתכ"ב.
  16. אגרות קודש (תקז), חלק ג' ע' קנג.
  17. תניא, אגרת הקדש סימן כו.
  18. נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש תהילים שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שנאמר עליה שמצוות בטלות.
  19. מאורי אור וכן אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.
  20. כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.
  21. ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.