אברהם קצלנבוגן
מחרקוב אחד מיוחד מזקני העדה מחסידי חב״ד, זקן ויושב בישיבה כל היום על התורה והעבודה, אשר וודאי ראוי שיחקק שמו בספר לזכרון טוב, ר׳ אברהם קאצינעלינבויגן נ״ע בג״מ. שמו המובהק אשר הי׳ שגור בפי כל הי׳ נקרא בשם ר׳ אברהם הזקן, כי שם משפחתו לא נודע לאדם, הוא בא לחרקוב כמה שנים לפני הנהירה ההמונית מחרקוב בגלל הנאצים ימח שמם -בערך שנת תרצ״ו לפ״ק. בתחילת בואו לעיר הי׳ כחידה סתומה, ולא יבלו להתחקות על שורש הדבר, סיבת ביאתו, ומה מעשהו ומהיכן ירק זה חי. הוא קבע את דירתו בביהכנ׳׳ת, כל היום הי׳ עסוק בעבודת ה׳, מאריך בתפילתו הרבה, ושאר היום עסק בתורה. פיו הי׳ בלום וסתום, ולא דיבר עם שום אדם רק עם יחירי סגולה, וגם זה בלחש ובסוד. לפרקים קרובים ישב בצומות, ולא אכל רק פעם א׳ בלילה, וגם זה מאכלים יבשים. מלונו הי׳ בביהכנ׳׳ת, על תםפסלים הקשים, בגדו וכר קטן תחת מראשותיו, ולא ירע איש בשכבו ובקומו. אכן ברבות הימים נתוודעו סיבת בואו לעיר, אשר באמת הי׳ דבר סודי, ולא גלה הדבר אלא לצנועין. כל ימיו בשבתו על מקומו הי׳ עסקן גדול לטובת התזקת התורה, ובעיקר לישיבת תו״ת מסור ונתון בכל לבו ונפשו.
ובאשר נתוודע להשלטון מטיב מעשהו, התחילו לרדוף אחריו, והי׳ מוכרח להחבא ולהםתר במסתרים. אבל כאשר התגברו הרדיפות וחפשו אחריו בחפש מהופש, נמלט וברח ממקומו ובא לחרקוב. . גם בשבתו בחרקוב הרבה לעשות פעולות רבות בהצנע לטובת ההזקת התורה. בעת ההעתקה בשעת החרום נלווה לחבורת התמימים - ר [[ישראל יהודה לווין]] ור מיכאל טייטלבום ומשפחתותיהם ויחד עמהם בא לעיר סמרקנד ולא ארבו הימים מיום בואו אל המקום החדש שבק חיים לכל חי ונפטר, ושם מנוחתו כבוד. בעיר הזאת היו הרבח חסידים מחסידי חב״ד יראים ושלימים בעלי דעה והשכל בתורת החסידות, מופלגי תורה ועובדי אלקים נאמנים, אכן רובם ככולם נאספו והלכו לעולמם עוד בטרם הגיעו הימים הרעים, נתקיים בהם מה שכתוב ״כי מפני הרעה נאסף הצדיק״ וטיבותא הוא לגבייהו שלא יראו ברעה העתידה לבוא ר׳׳ל (מאחז׳יל בב׳׳ק ס׳).
לקריאה נוספת
בספרים 1 זכרונותי[מחבר ישראל יהודה לווין ]= תיאור בריחה הנל 2 ספר הזכרונות דברי הימים[מחבר ר מאיר גורקוב ]