שיחה:שלום בער אייכהורן

האם אין קטגוריה: משב"ק? (אגב, גם כדאי חוזרים ומשפיעים) --אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 04:53, 20 אוגוסט 2009 (IDT)

עקירת מצוה מדאורייתא

לא ניתן על סמך כותב עלום שאין לו כל מקור, לכתוב שצריכים שיהיה כהן בשעת הפטירה. זה איסור גמור מהתורה, ואם הכוונה היא עד שעת הפטירה וכיו"ב, בכל אופן לא ניתן להשאיר בדיחה כזאת בגוף הערך גם אם יש עליה דרישת מקור. אם לא יהיה מקור - אמחק. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ד באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 13:23, 26 במרץ 2014 (UTC)

אני חושב שלא ראוי לפרסם עבירה ברבים. אם הוא עבר על ההלכה, אין זה מתפקידנו לכתוב זאת. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ה באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 13:49, 27 במרץ 2014 (UTC)

אני מוחה. להתראות - שיחה 14:30, 27 במרץ 2014 (UTC)

אני לא מבין, נראה לך שאתה יודע טוב יותר הלכה מרבותינו נשיאינו? נראה לך שאתה יודע טוב יותר כיצד לנהוג מזקני החסידים? זה נוגד כל דבר העלול להיות כתוב בתקנון האתר. אני אומר כך שלא תאמר 'לא כתוב "על הכותבים באתר להיות חסידים כנדרש ולא לפקפק במעשיהם של רבותינו נשיאינו' וכדומה. • שנוזעל - שיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ד 09:51, 30 במרץ 2014 (UTC)

אין לי גישה למקור שהוצג בערך, רק אומר כך, אם הרבי או זקני החסידים היו אומרים שיש מנהג כזה אז וודאי שהיה להם מקור שזה מותר על פי הלכה. השאלה היא אם יש לזה מקור? נגמרו הזמנים שכל התולש סעיפים מהשו"ע על סמך חידושים והמצאות שלו - הרי זה משובח. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 13:12, 30 במרץ 2014 (UTC)

כבר סוכם (ונערך בפועל בגוף הערך) שאין זה מנהג (ואתה יכול להוסיף: "חס ושלום!"), אבל זו העובדה שהייתה בפועל ממש. 66.250.99.189 14:00, 30 במרץ 2014 (UTC)

אם זו העובדה שהיתה בפועל, הרי זו עבירה. אולי היה לו היתר, למשל: אולי היה לו ידע רפואי, אולי היו צריכים עזרה. אבל לציין זאת בצורה מגוחכת כי היו בפועל "כהן לוי וישראל", בעוד שאין זה מעלה כלל, שהרי לא יתכן שיהיה איזה ענין כל שהוא בחסידות או בקבלה שיסתור מצוה מהתורה, זה פשוט לא הגיוני. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 14:03, 30 במרץ 2014 (UTC)

אני מעדיף לעצור כאן לפני שאסחף בלהט הויכוח. 66.250.99.189 14:25, 30 במרץ 2014 (UTC)

איני מבין מדוע לסחוב את הדיון למחוזות הרגש. במקרים כגון אלו, הרגש מסמא את עיני השכל.

ידוע שהרבי התבטא מספר פעמים בחריפות נגד הקס"ד אפילו שהוא יורה משהו נגד השו"ע ואף התבטא שהוא "איש של שו"ע". מאידך ברור שכל מה שהרבי אומר ועושה מתאים לשו"ע, כידוע השיחה על תלמידי האריז"ל, שהיה להם להאמין ברבם שאם אומר להם כך, זה מתאים לשו"ע ולא לבקש רשות מנשותיהם, אפילו שבשו"ע כתוב שחייבים לשאול את האשה קודם נסיעה מרוחקת.

מאידך, המקור לסיפור זה אינו ברור, ולדעתי לא מספיק רציני כדי שנתעלם מההלכה הפשוטה, אמנם לא רציתי למחוק לגמרי את הפרט הזה, גם בגלל שכן יש לו מקור, וגם בגם שבלעדיו אין כמעט מידע בערך. ולכן שיניתי את הערך כך שיהיה כתוב 'בסמוך' לפטירה.

גם לגבי המנהג הנ"ל, צודק לדעתי שלום, שאי אפשר על סמך המקור הנ"ל לקבוע בפשטות שיש מנהג כזה, וצריך לבדוק את הנושא לעומק.

לסיום אני רוצה להודות לשלום שעורר על העניין. --שיע • שיחה כ"ח באדר ב' ה'תשע"ד 19:26, 30 במרץ 2014 (UTC)

השינוי שלך יצר עיוות היסטורי. אם התמימים של אז דיברו על וראו לנכון לציין את זה, ברור שזו הייתה העובדה. אם תכפור בזה, אתה עוד תגיע רחוק...

מנהג או לא - אפשר להתווכח, ואני לא אתפלא אם מישהו ימצא לזה מקור, אבל לא אכפת לי שיתעלמו מזה. עובדתית הם היו שם שלושה, כהן לוי וישראל, ורק אחרי שההסתלקות הייתה עניין וודאי הוא רץ לרבי להודיע. 24.228.93.128 02:22, 31 במרץ 2014 (UTC)