חסידות נארול
חצר נארול (באידיש: נאראל) הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת תקצ"א ע"י הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה"ה (נסתלק כ"ג חשון תר"ב), כאדמור לחלק מחסידי רבו הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב, שנסתלק אז.
באדמו"רות נאראל כיהן עוד לפניו אביו - הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן.
מראש צורים
רבי יעקב הי' תלמידו של הרה"ק רבי מנחם מענדל טורם מרימינוב, תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה"ק רבי שלמה מלוצק בעל 'דברת שלמה', תלמידו ושאר-בשרו של הרב המגיד, תלמידו ומ"מ של מורנו הבעש"ט נ"ע.
שושלת
רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב"ד נאראל, נכדו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנאראל, בנו האדמו"ר רבי דוב בעריש שפירא שליט"א.
מיקום גיאגראפי
העיירה נאראל, איראפה.
המרכז העולמי
שלוחות
מאפיינים בולטים
בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.
בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך חיים מאיר יחיאל שפירא.
ארון הספרים הנאראלי
תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.