גן עדן הוא מקומה של הנשמה קודם ירידתה לעולם ולאחר יציאתה מעולם הזה, שם היא עוסקת בתורה כפי שהיא במקורה ברוחניות, כפי כוחה והשגתה בהיותה למטה בעולם הזה הגשמי.

"גן" - מקום של תענוג. "עדן" - גילוי אלקות בהשגה. "גן עדן" - תענוג הנשמה בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג.

העסק בגן עדן

בגן העדן עוסקת הנשמה בלימוד התורה ומשיגה ונקלט בה אלוקות (
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
זיו השכינה), כפי מעשיה בהיותה בעולם התחתון, בתורה ומצוות. צורת לימוד התורה בגן העדן, אינה הצורה בה לומדים את התורה בעולם הזה, שכן התורה רובה עוסקת במונחים גשמיים שאינם קיימים בעולם העליונים. אלא הלימוד הוא בפנימיות התורה, דהיינו סוד הדברים הגשמיים כפי שהם במקורם, בעולמות הרוחניים[1].

גן עדן עליון ותחתון

גן עדן מחולק לרבבי רבבות מדרגות הנחלקות בהשגות האלוקות שבהם. בכללות הוא מחולק לשניים; גן עדן עליון וגן עדן התחתון[2].

בין גן עדן התחתון והעליון יש נהר דינור המפסיק ביניהם. בנהר זה טובלות הנשמות בעלייתן מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. טבילה זו משכיחה מהנשמות את התענוג האלקי שבגן עדן התחתון כדי שלא יבלבל לתענוג שבגן עדן העליון, שגדול ממנו באין ערוך. בשבת ובראש חודש בלבד עולות הנשמות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, דרך העמוד שביניהם, וחוזרות במוצאי שבת.

גן עדן עליון

גן עדן העליון ממוקם בעולם הבריאה, שם מאירות הספירות חב"ד של הקב"ה שנמשכו מהתורה. למקום זה מגיעים הצדיקים שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים.

גן עדן תחתון

גן עדן התחתון ממוקם בעולם היצירה, שם מאירות הספירות חג"ת ונהי"מ, שבהם מלובשין המוחין של חב"ד, שנמשכו מהמצוות. למקום זה מגיע בחינת הרוח של הצדיקים וכן של שאר הנשמות שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים.

עוצם התענוג

במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא לגיהנום. תלמידו התנא רבי מאיר לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה לתענוג העצום של הגן עדן. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.

מכך לומד אדמו"ר הצמח צדק[3], שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול יסורים במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן[4] וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם יסורים. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון לעולם הזה.

הערות שוליים

  1. כמו שאמרו חז"ל "קמיפלגי במתיבתא דרקיע ספק אם בהרת קודם לשער לבן, מאן נוכח, נוכח רבה בר נחמני, ועם שבודאי אין הכוונה על לימוד פשטי התורה כמו שהיא לפנינו, שהרי אין שם גשמיות ד' רשויות לשבת או בהרת ושער לבן, אלא הכוונה על לימוד פנימיות התורה, דהיינו סוד הבהרת ברוחניות, שענינה מניעת השפע ושער לבן היניקה לחיצונים כמבואר במקומו, ועל דרך זה הוא גם ענין ד' רשויות, כמובא בליקוטי הש"ס להאריז"ל.
  2. נקראים גם בשם שמים וארץ.
  3. דרך מצוותיך.
  4. שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא שהיה תלמידו של רבי מאיר.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.