אברהם גולדברג
הרב אברהם גולדברג ע”ה נולד בחג הגאולה יב תמוז תשי"א בעיר צ’יליאבינסק שבאורל. הוא נולד לאביו הרב יצחק שי’, חסיד ברסלב שברח מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאמו מרת טויבע ע”ה שנמלטה מבסרביה.
הרב גולדברג היה עסקן פעלתן ובעל מרץ. היה מהחסידים הראשונים שהתיישבו בצפת על פי הוראת הרבי מלך המשיח. במשך כשלושים שנה פעל בתחומים רבים; יזם ועסק במבצעי ומוסדות הרבי ובמגוון תחומים נוספים למען הקהילה. הוא היה ממקימי הישיבה הגדולה בית לוי יצחק בצפת ונטל חלק מכריע בהקמת קריית המבנים של ‘בית חנה צפת’. בשנים האחרונות פעל במרץ עם העולים החדשים ובענייני הפצת בשורת הגאולה.
ביום י”ג ניסן תשס"ג, יום ההילולא של אדמו"ר הצמח צדק, בשיאן של ההכנות לחג החירות, נפטר בפתאומיות.
ילדותו
בצ’יליאבינסק לא היו יהודים רבים ששמרו מצוות, ומכיון שכך היה קושי לחנך את הילדים כראוי בעיר זו. זו הסיבה שהמשפחה עברה להתגורר בסמרקנד, וכעבור שנתיים הגיעה לטשקנט. אברהם היה אז בן שבע שנים בלבד. בערים אלו היה ריכוז גדול של יהודים שומרי מצוות, ובתוכם חסידי חב”ד רבים.
בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד ב’שקולע’, אולם בשבת היו מדירים רגליהם מבית הספר.
אברהם הקטן השלים את לימודי היהדות עם אביו ועם הרב לוי פרסמן, עמם למד כל יום בשעות אחר הצהרים. בגיל עשר נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד.
בארץ הקודש
בשנת תשכ"ט, בהיותו כבן 18 קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, זאת לאחר בקשות חוזרות ונשנות במשך שנים רבות.
הוריו לא המתינו עד לזמן יציאתם שלהם, וברגע שהתאפשר, שלחוהו לארץ הקודש, שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ברמת גן. בני המשפחה התפלאו מאד לראות בחור ישיבה לכל דבר עומד מולם. הם ידעו כי כמעט בלתי אפשרי לשמור על יהדות ברוסיה. הוריו ואחותו הצטרפו אליו לאחר כחודש ימים.
כיון שלמד בישיבת חב”ד בסמרקנד, טבעי היה שימשיך את לימודיו בחב”ד, והוא עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, שם שקד על לימודיו. עם תום לימודיו בישיבה, המשיך ל’קבוצה’.
בתקופה זו הגיע אביו לניו-יורק ונכנס ליחידות אצל הרבי. הוא ביקש ברכה לשידוך עבור בנו. הרבי השיב תשובה מורכבת שתוכנה היה: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה’ יעזור. לאחר כמה חודשים בהם למד ב-770, חזר לארץ וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של החסיד הרב יעקב פלס.
לאחר החתונה קבע את מקום מגוריו בכפר חב”ד.
שליח בצפת
בשלהי שנת תשל”ד עבר עם משפחתו להתיישב בצפת.
בשנים תשל”ג-ד הגיעו עשר המשפחות הראשונות לצפת בהוראת הרבי, וביניהם משפחת הרב גולדברג. הרבי הורה אז לרב לייבל קפלן ע”ה, לארגן קבוצת משפחות שיבואו להשתקע בעיר. המשפחות החדשות חיו מתוך תחושת שליחות מלאה; ערכו פעילות בכל האזור, ארגנו ערבי חב”ד - הרב גולדברג תמיד היה מראשי הפועלים.
הרב גולדברג היה בעל תפילה ובעל מנגן מופלא. הוא ניהל את הניגונים בהתוועדויות. הוא היה שליח ציבור שכולם אהבו לשמוע את תפילותיו. הוא היה מלא מרץ ורוח פעילות. היו פעילויות מיוחדות שדחף אליהם. בכלל, הוא היה ראש וראשון לכל פעילות ולכל מבצע. להלן כמה נקודות ציון בפעילותו החשובה.
כשהרבי מלך המשיח דיבר על הצורך לפתוח בתי חב”ד - לקח על עצמו יחד עם גורמים נוספים, לסדר אברכים צעירים בשליחות בישובים שמסביב לצפת.
בשנת תשל”ח ייסד את ישיבת 'בית לוי יצחק', בה למדו תלמידים מכיתה ו’ ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה היוותה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה, הוא היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב אלתר אליהו פרידמן.
ב‘בית חנה’ היה חבר הנהלה. במקום זה פעל במסירות למעלה מעשרים שנה עד יומו האחרון.
הרב גולדברג היה ממקימי המוסד לבנות ‘בית חנה’ המאכלס מאות תלמידות בכל הגילאים. הוא השיג תקציבים רבים והשקיע רבות בפיתוח המוסד.
תפקידו הרשמי היה סמנכ”ל המוסדות, אך בפועל הוא עסק בהרבה תחומים ובמרכזם פיתוח ובנייה.
הדפסת התניא בלבנון
אחת היוזמות החשובות שעסק בה, היתה הדפסת התניא בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל. צה”ל כבש אז חלקים נרחבים מלבנון והוא חשב שצריך להדפיס את התניא בערים הכבושות בלבנון. כיון שצפת היתה קהילת חב”ד הקרובה ביותר ללבנון, הרגיש ר’ אברהם חובה לדאוג להדפסת התניא גם שם, כפי הוראת הרבי.
אברכים נוספים סייעו ועסקו בעניין הזה, ובסופו של דבר הודפס ספר התניא בחמשה-עשר מקומות ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון, נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות מקווה במקום. הרב גולדברג יחד עם שאר האברכים, נרתמו למבצע המורכב לאחר הסכמתו של הרבי. הוא השיג את האישורים לכל החב”דניקים שנכנסו לחמדון כדי לבנות את המקווה, ובראשם מי שפיקח על הבנייה, הרב לוי ביסטריצקי ע”ה.
למען יהודי חבר העמים
כאשר החל גל העליה ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, בריתות, בר מצוות, חתונות ועוד. הפרויקט שזכור לכולם יותר מכל - הוא פרויקט השבתות. משפחות עולים רבות התארחו בבתי משפחות חב”דיות המתגוררות בקרית חב"ד שבעיר, כאשר במשך השבת הם שמעו שיעורים והרצאות, ואף טיילו יחד בעיר העתיקה של צפת. הוא דאג לכל מחסורם של העולים בגשמיות וברוחניות, אומר אחד מבני הקהילה.
פרסום בשורת הגאולה והגואל
כמו בכל ענייני הרבי, כך גם בפרסום בשורת הגאולה ופרסום זהות הגואל, הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא לארץ הקודש ולהתגלות כמלך המשיח. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.
פטירתו
הרב גולדברג נולד ביום הולדתו של אדמו”ר הריי”צ ונפטר בפתאומיות מדום לב ביום י"ג בניסן תשס"ג, יום ההילולא של אדמו”ר ה”צמח צדק”.