לוי יצחק זלמנסון
רבי לוי יצחק זלמנוביץ' או זלמנזהאן (באידיש), (ולפי כנוי אחר - זלמנסון), היה נכד אדמו"ר האמצעי וחתן אדמו"ר הצמח צדק. נולד בסוף תקע"א או בשנת תקע"ב.
אביו היה רבי יקותיאל זלמן וואלעס חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שלום בונם חתן הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב.
אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב - שהיה ידוע כבעל מנגן עצום - את חוש הנגינה.[1]
נשא את הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק) בת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בי"ג אלול תקפ"ו.
היה לרב העיר וועליזש ולראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר לליובאוויטש והיה לראש ישיבת ליובאוויטש. לפני כן שימש כבוחן בישיבה[2]
היה חותנו של גיסו, רבי ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
בעת רבנותו בוועליזש קמו מתנגדים ורדפו אותו, ואדמו"ר האמצעי התערב במחלוקת והזהיר את מחרחרי הרבי באמצעות מכתבים שאם לא יפסיקו במעשיהם הרעים, יגיעו אליהם עונשים גדולים[3].
משפחתו
- בנו רבי חיים, היה ש"צ ובעל תוקע לפעמים אצל אדמו"ר הרש"ב.[4]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.
- ↑ הרבי, תולדות הצ"צ שבדרך מצוותיך.
- ↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ ל"ג בעומר תרפ"ה, וברשימת אדמו"ר הריי"צ הקשורה לזה.
- ↑ רשימות, ובהערות שם.