שְקְלוֹביידיש: שקלאָוו, ברוסית: Шклов) היא עיירה במחוז מוהילב של בלארוס[1], המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול רוסיה-פולין, דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר היהודים.

בעבר מרבית תושבי העיירה היו יהודים, ובשנת תרס"ה הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.

במהלך מלחמת העולם השניה כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של הגאון מווילנה, וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות, יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.

רב עדת החסידים בשקלוב בתקופת אדמו"ר הצמח צדק היה חיים דון יחיא[2].

הערות שוליים

  1. מדינה שהייתה תחת ממשלת רוסיה, ולאחר התפרקות ברית המועצות קיבלה עצמאות
  2. בן ר' שבתאי. נולד בשנת ת"ר, ונפטר בשנת תרע"ג. אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.

[[