ועידת הרבנים עת"ר

אסיפת הרבנים עת"ר היתה אסיפה שנקראה על ידי הממשל הרוסי, בה השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם – מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.

תחת הנהגתו של אדמו"ר הרש"ב, התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.

הרקע לועידה

מחלקת עניני הדת ברוסיה, הוקמה על ידי האחראים של משרד הפנים, מטעם ממשלת רוסיה בזמן הצאר. מחלקה זו, קיימה מידי מספר שנים אסיפה עם נציגי הקהילות היהודיות, על מנת לעמוד על מצבם של הקהילות, ולקדם אם מטרותיה של הממשלה הרוסית.

בדרך כלל הנקראים לאסיפות אלו לא היו בדוקא רבני הקהילות, אלא ראשי הקהל וכיוצא בזה, ובשנת תרס"ח החליטה הממשלה להחליף את את סוג המשתתפים באסיפה, ובחרה לזמן את רבני הקהילות, על מנת שהם יציעו לממשלה הרוסית הצעות חדשות הנוגעות לעניני הדת ומצב היהודים.

ההזמנה נשלחה בעיקר אל הרבנים המוכרים מטעם הממשלה ('רבנים מטעם'), אך ההזמנה הגיעה גם לידיהם של רבנים נוספים רבים, ואף לידי אדמו"ר הרש"ב.

בזמן בו התקיימה האסיפה, שטחה של פולין היה מסופח אף הוא לממשלת רוסיה, וגם הרבנים מרחבי פולין השתתפו באסיפה זו.

ועידת ההכנה של הרבנים היראים

על מנת ליצור חזית אחידה של נציגי היהדות הנאמנה, פעל אדמו"ר הרש"ב לרכז את הרבנים שהוזמנו לאסיפה בוילנא, ושם לדון ולהתייעץ ולהגיע להסכמה כוללת של כל הרבנים בנושאים הנידונים.

כהקדמה לכך, בחודש חשון תרס"ט אדמו"ר הרש"ב קרא לליובאוויטש אסיפה מיוחדת של רבנים ועסקנים מחסידי חב"ד, על מנת שיעזרו לו בפעילות העניפה לאיחוד כל הזרמים והפלגים של היהדות הנאמנה, על מנת להצליח להשיג חזית אחידה באסיפת הרבנים בפטרבורג.

בכדי לאפשר את בואם של כל הרבנים לוילנא שהיתה באותו זמן מחוץ לתחום המושב, שלח אדמו"ר הרש"ב ציר מיוחד לוילנא, על מנת שישתדל אצל מושל המחוז להשיג את האישורים הנדרשים, ולאחר שהתקבל האישור, בחודש אייר תרס"ט התאספו בווילנא כל הרבנים הדתיים מרחבי רוסיה, ונועדו יחד במשך תשעה ימים (י"ב-כ' אייר).

במהלך האסיפה התקיימו שלוש עשרה מושבים, בהם נידונו ענינים שונים. בסיום האסיפה נערך פרוטוקול כללי, והוא הופקד בידיו של הרב חיים עוזר גורודינסקי, כשכל הנוכחים סומכים את ידיו על מנת להעבירו לאחראי על האסיפה בפטרבורג. בפרוטוקול מופיעים שמונה סעיפים:

• א. תפקידו של רב הוא להורות לעם את דברי התורה והמצוה, ועל כן מוכרח שהממשלה תכיר רק ברבנים הדתיים, ותפקיד בידם בלבד את כל הסמכויות הקהילתיות.
• ב. לבטל את ההגבלות על מוסדות הלימוד היסודיים, ולאפשר את הקמתם וקיומם של מוסדות לימוד על טהרת הקודש, מבלי להכריח אותם ללמד לימודי חול.
• ג. מניעת חילול שבת על ידי נערים יהודים בבתי הספר על ידי שחרורם מהלימודים ביום זה, על מנת שלא ישפיעו על שאר בני הנוער בני יגלם בחילול השבת.
• ד. בקשת אישור ליסוד אגודת רבנים מוכרת מטעם הממשלה, שתפקידה הוא חיזוק הדת.
• ה. התנגדות כוללת לקביעת יום הראשון כיום שביתה כולל לכל אזרחי רוסיה (בתוספת ליום השבת).
• ו. פרסום מחאה על החלטתה של ממשלת פינלנד לאסור את השחיטה.
• ז. בקשה מהממשלה לבחור כנציגים לאסיפת הרבנים המיועדת רק אנשים שומרי תורה ומצוה.
• ח. בקשה לביטול גזירת תחום המושב.

סעיפים אלו הובאו בפרוטוקול בצורה מפורטת ומנומקת, וכללו תכריך יד של עשרות דפים.

אסיפה זהה במשתתפיה ובמטרותיה, התקיימה בוורשא בהשתתפות רבני פולין, בראשות האדמו"ר מגור, ובהשתתפות הנציגים החב"דיים, הרב שמריה לייב מדליה (מוויטבסק) והרב מנחם מענדל חן מניעז'ין.

ההכנות לועידה נעשו בחשאיות רבה, על מנת שה'רבנים מטעם' לא ידעו מהפעולות הננקטות על ידי הרבנים היראים וינסו להכשיל אותם.

הנושא היחידי בו היו הרבנים החרדים ו'הרבנים מטעם' מאוחדים, היה בנושא הגדלת תחום המושב, ובקשר לזה אף התקיימה פגישה בין נציגי ה'רבנים מטעם', ובין נציגי הרבנים החרדים, אדמו"ר הריי"צ והרב יהודה לייב צירלסון.

הבחירות

בסוף שנת תרס"ט חילקה הממשלה את שטח רוסיה לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת עת"ר, בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים.

אדמו"ר הרש"ב ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות רוסיה על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא' בדבר הבחירות.

על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון.

מהלך הועידה

בשנת תר"ע, נקבצו לפטרבורג ארבעים ושניים נציגי הפלכים, ונועדו במשך חודש ימים, בין התאריכים ד' אדר שני לו' ניסן.

בפתיחת המושב הראשון של האסיפה, נשא אדמו"ר הרש"ב נאום מקיף על תולדותיה של יהדות רוסיה, ועל פחיתותם של 'הרבנים מטעם', וביאר בשפה קולחת מדוע צריך להתחשב דוקא בדעתם של הרבנים שומרי התורה והמצווה בקשר למצבם הרוחני והחומרי של העם היהודי.

האסיפה נחלקה לארבע ועדות מרכזיות, ובהם דנו על כל ההצעות הפרטיות שהועלו על ידי הרבנים שנקראו לאסיפה:

1. שאלת הרבנות.
2. הסתדרות הקהילות.
3. שאלות דתיות.
4. שאלת החינוך.

עיקר הדיונים בועידה נסובו על מעמד הרבנים ברוסיה, והרבנים דרשו מהממשלה להכיר בתעודות לידה ונישואין הנחתמות על ידי הרבנים הדתיים, מבלי להכריח אותם לרכוש השכלה כללית רחבה, ולאפשר לרבנים הדתיים לקבל את אותם הזכויות המוענקות על ידי הממשלה ל'רבנים מטעם'.

יושב ראש הועידה היה הרב יהודה לייב צירלסון, ומזכיר הועידה, היה מר שניאור זלמן רובשוב, שכיהן לימים כפרזידנט של מדינת ישראל.

תוצאות האסיפה

לאחר האסיפה נערך פרוטוקול מסכם מהנושאים שנידונו באסיפה, והוא היה אמור להימסר למחלקה האחראית על עניני הדת מטעם משרד הפנים.

לאחר שסיים לערוך את הפרוטוקול ולחתום עליו, חלה הברון את חוליו האחרון, והפרוטוקול נמסר למשרדים המתאימים רק שנה לאחר מכן, בשנת תרע"א.

בשנת תרע"ד התכוונה הממשלה לכנס אסיפת רבנים נוספת על מנת לקבוע לדורות את העניינים שנידונו באסיפה, אך אז פרצה מלחמת העולם הראשונה, והועידה הנוספת לא התקיימה, והחלטות הממשלה בשנים שלאחר מכן התבססו על התזכיר הסופי מהאסיפה של שנת עת"ר.

לקריאה נוספת

• הקדמה לחלק א' של אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, ובאגרות בנושא זה הפזורות לאורכו של חלק ב'.
• [ http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=24 תרגום של פרקים נבחרים מתוך הספר "לעבן און קאמף פון יידן אין צארישן רוסלאנד 1917-1905"], ובהם זכרונותיו של ה"רב מטעם" בצ'רניגוב. (שטורעם.נט)

ראו גם

• ועידת הרבנים תר"ג.