הנחות העולם

גרסה מ־10:49, 19 באפריל 2013 מאת זוננשיין (שיחה | תרומות) (הוספת ערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

'הנחות העולם' (באידיש: 'וועלטיקע הנחות') הינו ביטוי כולל לדברים שמותר לעשותם על פי ההלכה, ואין בהם כל בעיה דתית או מוסרית, אלא שהאדם מונח בהם במקום להתמסר לביצוע הרצון האלוקי.

מקור הביטוי

מקור הביטוי הינו בשפת האידיש, 'וועלטיקע הנחות'.

משמעות הביטוי היא, שישנם דברים שהאדם עושה לא בגלל שכך באמת הוא אוהב, או מכיון שהוא נצרך להם, אלא רק בגלל שכך נהוג לעשות בעולם.

אדמו"ר הריי"צ מבאר[1] שהבעיה העיקרית בכך היא מכיון שכאשר האדם מונח בעניני העולם הוא שוכח מהאמת שכל מהות בריאתו הינה לבצע את הרצון האלוקי ולקיים תורה ומצוות, ולכן, כאשר הוא מונח בעניני העולם, הוא מאפשר ליצר הרע להסיט אותו מדרך הישר, ולוותר על ענינים של תורה ומצוות.

תורת החסידות מתייחסת בחומרה רבה ל'הנחות העולם', ומצויים לכך בטויים חריפים. בשיחת חג הפסח תש"ד[2] התבטא אדמו"ר הריי"צ: "חינוך עם הנחות העולם הינו עוקר את הכל".

ההתמודדות עם הנחות העולם

על אף החומרה הרבה המיוחסת לאדם הנוהג על פי הנחות העולם, ההלכה אינה אוסרת זאת, היות שההלכה עוסקת רק עם הפן המעשי של חיובי האדם[3].

הדרך היחידה הנותנת מענה ומתמודדת לכך, הינה תורת החסידות, המחדירה באדם את אמיתות המציאות האלוקית.

כאשר האדם מתבונן בבריאת העולם, ובתכלית לשמה הוא נברא, ומפנים את הבלבדיות האלוקית, הוא מאבד ענין במעשים שאינם חלק מאמיתות זו, ומואס בכל דבר שאינו חלק מהתכלית האלוקית.

  1. ראו לדוגמא מאמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ משנת תרפ"ג. ועוד.
  2. ספר השיחות תש"ד עמוד 91.
  3. כולל עולמו הפנימי, מחשבתו דיבוריו ורגשותיו, אך רק בפן המעשי שבהם.