יצחק ידידיה פרנקל
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי יצחק ידידיה פרנקל היה רב בעיר ריפין שבפולין ורבה הראשי של תל אביב. היה ידיד חב"ד.
קורות חייו
רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום כ"ו בתשרי שנת תרע"ד בעיירה לינטשיץ שבפולין לרב אהרן פרנקל שהיה גדול בתורה[1], נכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס למהר"ל מפראג.
בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלוצקי, רבי מנחם זעמבא ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר "משמרת שלום"). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי החסידות.
בשנת תרצ"ג, בהיותו בן תשע עשרה, מונה לרב בעיר ריפין שבפולין, תפקיד בו שימש כשנתיים. בחודש שבט שנת תרצ"ה, על פי הוראת רבו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור (בעל "אמרי אמת"), עלה לארץ ישראל. בארץ הוסמך לרבנות גם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק וכיהן כרב בשכונות דרום תל אביב. בשנת תש"ח התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב"ד הרב טולידאנו. בשנת תשל"ג נבחר לרבה הראשי ולראב"ד של תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה.
חידושי תורתו נקבצו בספריו "דרך ישרה".
הקשר עם חב"ד
הרב פרנקל היה בקשר עם תלמידי התמימים בפולין. לאחר שעלה לארץ יצר קשר עם הרבנים החב"דים בתל אביב, רבי שאול דוב זיסלין, רבי אלכסנדר יודסין, רבי פנחס אלטהויז וחסידים נוספים במקום. הרב פרנקל היה משתתף בקביעות בהתוועדויות שנערכו בי"ט בכסלו בכפר חב"ד. באחד הפעמים אמר: "חשתי ביום הזה, שרגלי מובילות אותי מעצמן לכפר חב"ד, להיות במחיצת העדה המופלאה הזאת ביום חגה".
בשנת תשכ"א ביקר לראשונה אצל הרבי ונכנס ליחידות שנמשכה כשעתיים. לאחר היחידות כתב מכתב למשפחתו: "לבני היקרים והחביבים. עתה השעה שתים בלילה יום ה'. אני חוזר מיחידות עם האדמו"ר מליובאוויטש. שעתיים הוא ישב אתי. הוא אישיות אצילה. הוא ביקשני מאוד למסור לך (לבנו הרב איסר שליט"א) דרישת שלום, ואמר שתרבה לכתוב, ושתדע שהוא קורא את כל מאמריך. הוא דיבר אתי על רבנות תל אביב ועל מצב הרבנות בכלל". לאחר שחזר לארץ תיאר הרב פרנקל למשפחתו את פרטי תוכן השיחה עם הרבי והפליא ברושם שנותר בו מאישיותו הקורנת של הרבי[2]. ביום כ"ו באדר שנת תשכ"ח שיגר לו הרבי מכתב ברכה לבר מצווה של נכדו חיים אליעזר[3]. בשנת תש"ל ביקר שוב אצל הרבי ביחידות ובין היתר התעניין אצלו הרבי לגבי מינויו כרב ראשי בתל אביב, כאשר הרב פרנקל טרם חשב על כך. כעבור שנתיים, בשנת תשל"ב אכן מונה כרב ראשי בתל אביב[4].
הרב פרנקל התכתב רבות עם הרבי בנושאי תורה ועבודת הרבנות. במכתב שכותב לו הרבי ביום כ"ח בטבת תשל"ו, מודה לו על הערתו בלקוטי שיחות לפרשת ויגש ומסיים באיחול: "בכבוד ובברכה להצלחה בעבודתו בקודש, בקהילה קדישא, לעם קדוש, בארץ הקודש".
בחודש אב שנת תשמ"ג כאשר חסידי סאטמר פגעו בחסידי חב"ד שלימדו חסידות בוויליאמסבורג, פרסם הרב פרנקל מכתב מחאה נגד מעשי האלימות: "הננו מצטרפים בדברינו אלה אל המחאה של גדולי התורה והיראה בארצות הברית בראשות הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין שליט"א, אשר מחו נגד מעשה הפשע שבצעו אנשים רעים, בפגיעה גסה ובמכות קשות בחכמי תורה וגדולים ביראה והשחתת זקנם כמעשה רשעים רחמנא-ליצלן, והכל בשל הרבצת תורת החסידות של חב"ד, שחסידיה מסרו נפשם על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בכל ארצות תבל".
ביום י"ב באייר שנת תשמ"ד הגיע הרב פרנקל פעם נוספת לביקור ב-770. היה זה לפני תפילת מנחה. כשנכנס הרבי לתפילה, הבחין ברב פרנקל שעמד בצד, התקדם לעברו ונתן לו "שלום עליכם" בשתי ידיו. הם שוחחו זמן ממושך וביקש ממנו שימתין לו אחר תפילת מנחה[5]. כעבור מספר ימים השתתף בהתוועדות פסח שני של הרבי. את התרשמותו מהשיחה עם הרבי ומההשתתפות בהתוועדות, תיאר מאוחר יותר בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד[6]. כאשר חזר לארץ, קיבלו את פניו משלחת של חסידי חב"ד, על פי הוראת הרבי, בנמל התעופה.
הערות שוליים
- ↑ על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: "בקיאותו היתה כה גדולה עד שגם ספר ה"אגלי טל" היה שגור על לשונו".
- ↑ מפי בנו ר' איסר פרנקל.
- ↑ בשולי מכתב כותב הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות על דבר הנער . . ובטח, כפי המדובר בביקור כבוד תורתו כאן - מתעניין גם אודות אחות הנ"ל". מקטע זה ניתן להבחין עד כמה עמד עמו הרבי בקשר מעודכן בענין עסקנותו הציבורית בתל אביב.
- ↑ על פי תיאור של הרב פרנקל בעצמו: "זכורני כשנכנסתי לרבי שליט"א ליחידות בשנת תש"ל, הוא קם ממקומו ונגש אלי בחמימות ושאלתו הראשונה היתה "מה בקשר לרבנות בתל אביב"? הייתי המום ונדהם, לא העלתי אז בדעתי לכהן כרב הראשי בתל אביב. אמרתי לו שאיני חושב על כך. כשהוא לא הרפה אמרתי לו שזה הרי תלוי במפלגות ולהם הרי יש את הרב שלהם. אמר לי אז הרבי שליט"א: "זה אני יודע ואולם מה אומרת תל אביב עצמה"?! ממש נדהמתי, ראיתי את החלטתו שאני אהיה רבה של תל אביב וזהו! הסוף אתם יודעים, כעבור שנתיים נבחרתי לרבה הראשי של תל אביב, הוא כבר ראה זאת אז. "מאד התפעלתי אז, כאשר הוא שוחח עמי בפרוטרוט על הרבה נושאים הקשורים לעולם הרבנות וארץ הקודש בהתמצאות מופלאה, עד שנוכחתי כי נהירין לו שבילין דארץ הקודש כמו שנהירין לו שבילין דרקיעא.
- ↑ שיחתם הודפסה בספר "בצל החכמה" ע' 281.
- ↑ גיליון מספר 146.