חיים אברהם דובער לוין
ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין (מכונה גם המלאך) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ומלמד בליובאוויטש. בעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש, נסע לארצות הברית והקים חסידות שכונתה המלאכים.
הפולמוס
רא"ד הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מוניסזון כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו של רא"ד הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את למידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה, ולהיות שרויים במרה שחורה. מלבד זאת, הוא טענה כי אין שום חידוש בתורת החסידות, וכי הכל כתוב בחקירה. אדמו"ר הריי"צ התנגד בחריפות לדרכו של רא"ד והביע את ביקורותו בפני רא"ד. בתגובה, התלונן רא"ד - בשנת תרס"ב - על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב נזף בו קשות על שקריו. רא"ד נפגע, עזב את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה[1].
לאחר מלחמת העולם הראשונה נזסע לארצות הברית והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה, ניתוק מהעולם, עצבות ומרירות וכו'. הוא אסר עליהם ללמוד דא"ח מרבותינו נשיאנו שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה, אך לאחר מכן לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית.
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד (משפחת צירקינד), היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בין היתר נפגש עם ר' חיים מבריסק. בפגישתם התעניין המלאך לדעת אם רבי חיים לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!.