ו' באדר

הבהרה: ערך זה עוסק גם בו' באדר א' וגם בו' באדר ב'

ו' באדר הוא היום השישי בחודש אדר.

אירועים ביהדות

• תשל"ו (אדר א') - הרב אליהו כי טוב, עסקן ומחבר ספרים, נפטר

ימי חב"ד

נולדו

• תרכ"ז ^{[דרושה הבהרה]} - רבי מנחם מענדל שניאורסון, בנו של אדמו"ר המהר"ש.
• תרע"ב - הרב אפרים לרר, מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב"ד בפתח תקווה, וחתנו של הרב אברהם פאריז.
• תשכ"א - הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, איש חינוך, לשעבר, ר"מ בישיבת חח"ל צפת, רבה של בני ברק ומפקח של מערכת הכשרות הרב לנדא.

נפטרו

• תש"ה - הרב טוביה בלקין, מראשוני עסקני חב"ד בארצות הברית וחבר דירקטוריון אגו"ח ארה"ב, בעל מנגן ובעל שמועה.
• תשמ"ט (אדר ראשון) - הרב שמריהו גוראריה, חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי.
• תשס"א - הרב שלמה גלפרין, משפיע בקהילת חב"ד בלוד ומחבר הספר 'באר מים חיים' עה"ת ובעניני הלכה.
• תשס"ה (אדר שני) - הרב מיכאל טייטלבוים, מנהל ישיבות תומכי תמימים ברוסיה הקומוניסטית ומייסד תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס.
• תשס"ו - הרב ניסים חי היוורד, מתלמידי ישיבת תומכי תמימים שנחאי ומונטריאול, ומנהל 'אהלי תורה' במיאמי ביטש ומוסדות נוספים ברחבי העולם.
• תשע"ד (אדר שני) - הרב ישראל ברוך בוטמן, שליח הרבי לנהריה ומנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק.
• תשע"ו (אדר ראשון) - הרב שלום דובער אליגולשוילי, חסיד חב"ד שמסר את נפשו בגרוזיה על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של נחלת הר חב"ד.

הערות שוליים

הפתגם היומי - ו' באדר א' - מלוח היום יום

משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל. תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.

הפתגם היומי - ו' באדר ב' - מלוח היום יום

מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס. הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.