נסירה
הנסירה היא מסודות מעשי בראשית ומעשי מרכבה המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). קבלת האר"י מראה הנסירה על תיקון העולמות הרוחניים העליונים, הפרדת וחיתוך פרצוף זעיר אנפין (בחינת הזכר) מפרצוף הנוקבא שהם היו מחוברים יחד בזמן בריאת העולם ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי קבלה מובא שבכל ראש השנה חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש[1].
המקור לעניין הנסירה
בפרשת[2] בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מאדם הראשון, ונבנתה על ידי ה'[3]. בגמרא מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים[4]. המדרש מתאר את הסיפור לשיטה זו:
אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ונסרו ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן
— בראשית רבה רבה ח, א.
אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.
מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם[5] והיא "גורעין ומוסיפין ודורשין", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים מאות אחת על מנת להוסיף לאות אחרת.
רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"[6], שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים דראש השנה) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור (יום הכיפורים) תיעשה ענין הנסירה, שתוסר המל' (הנערה) מז"א (יצחק אבינו) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.
רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה[7] לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה[8], היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, וע"י התרגום[9] נעשית פעולת הנסירה.
הנסירה בז"א ומלכות
לפני הנסירה הפרצופים של ז"א ומלכות דבוקים באופן של אחור באחור[10] כלומר שהבחינות של נצח הוד ויסוד של ז"א היו דבוקים בנצח הוד יסוד של מלכות[11]. באופן זה ההשפעה מז"א למכות היא השפעה חיצונית בלבד. נוסף על כך הבחינות של בינה וכתר דגבורה אינם מאירים בז"א ועולים לשרשם בספירת הבינה. מצב זה נקרא דורמיטא דז"א[12].
הנסירה נעשית כאשר נמשכת השפעה פנימית יותר מז"א - מבחינת חסד דז"א[13], השפעה כזו שאין ספירת המלכות יכולה לקבל, ולכן נעשית נסירה בין ז"א למלכות, ומלכות נבדלת להיות פרצוף בפני עצמה[14]. לאחמ"כ נעשית הנסירה של מלכות בכל תשע הבחינות שבז"א (שכל ספירה כלולה מעשר הספירות)[15]. ומלכות נעשית פרצוף שלם בפני עצמה שמקבלת מכל בחינות המלכות שבכל הספירות.
לאחר מכן נעשית המשכה מחב"ד דז"א לחב"ד דמלכות ונעשה יחוד פנים בפנים[16].
הנסירה הייתה בבריאת העולם, ובכל שנה בראש השנה חוזרת לקדמותה, ועל ידי עבודת בנין המלכות נמשכת בכל הימים של עשרת ימי תשובה עד יום כיפור.
הנסירה בהוי' ואלוקים
קודם הנסירה שם אלוקים מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות הוי' ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול.
ע"י הנסירה נעשית ההבדלה בשכל האדם בין הגילוי וההעלם, ועי"ז הנברא מבין בשכלו שהעיקר הוא הגילוי ושההעלם אינו בשביל ההעלם אלא בשביל שהגילוי הגילוי יהיה גם בנבראים התחתונים.
לאחמ"כ הוי' ואלוקים מתייחדים בשכל האדם בבחינת פנים בפנים. והיינו שנמשך העצם של שם הוי', ואז מובן ומושג שגם שם אלקים הוא אלוקות ממש ולכן באמת לגבי שם הוי' אין שם אלוקים מסתיר.
הנסירה בעבודה
לביאור שזהו על דרך הנסירה באדם וחווה
לביאור שזהו ע"ד גורעין ומוסיפין ודורשין
בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"
גורעין - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.
מוסיפין - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן[17]. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הופכיים יותר מהרגיל.
דורשין - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו[18] ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות[19][20]
הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם[21]
לקריאה נוספת
הרב יוסף יצחק סילברמן - עניין הנסירה -התמים גיליונות 18-19.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרי עץ חיים ע' תקמ"ו
- ↑ המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.
- ↑ {בראשית ב כא-כב
- ↑ ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח,א.
- ↑ ראה זבחים כה, א.
- ↑ חיי שרה כד, כה
- ↑ לג, ב
- ↑ וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"
- ↑ שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים
- ↑ עץ חיים שער הנסירה (שער יג). הובא בעת"ר שם. ובהוספות שם עמ' עד"ר. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב שם
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו עמ' רא.
- ↑ ראה ספר השיחות תשנ"ב עמ' 172 ועוד
- ↑ ושורשו בבחינת רב חסד של אריך אנפין
- ↑ סה"מ עת"ר עמ' נג. ועיי"ג בדרך מצותיך מצות עריות קצ"ו (עמ' לא).
- ↑ ראה מאמרי אדמוה"ז תקסז עמ' קפג. וראה לקוטי תורה דרושים ליה"כ (ע, ב).
- ↑ עת"ר עמ' נח. אור התורה פ' נצבים א'קצ-א. מאמרי אדה"ז אתהלך-ליאזנא עמ' רה. תורת שמואל תרל"ה ח"כ עמ' תלג. סה"מ תרנ"א עמ' ט, ועמוד נ. תרנ"ג עמ' קסב, תער"ב ח"א עמ' רעט. וראה גם תרס"ו ד"ה אז ישב ישראל בענין "יחוד פנים בפנים" בז"א ומלכות.
- ↑ ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"
- ↑ ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"
- ↑ כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר
- ↑ מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. וע"ע בסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הו"ע התעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.
- ↑ סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם