כח ההיולי
היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - תהו) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של כח הנמשך בדרך עילה ועלול ישנו הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר דרגה זו מכונה כח היולי העצמי על שם פשיטותו והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כןכח היולי ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית).
הגדרות ומאפיינים
היולי מקביל למושג חומר, ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום צורה, ועליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות. שלב זה קיים הן בהמצאת היש הגשמי מאין הן בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' ממלכות דאצילות, הן בהמשכת הכלים וספירות דאצילות הן בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם, הן בהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה. באופן כללי הוא שלב הקיים בכל המשכה והתהוות של דבר מזולתו, שתחילה הוא עדיין בגדר "היולי" וחומר פשוט לכל מיני צורות ודברים, ורק בשלב מאורח יותר הוא מצטייר בצורה פרטית מסוימת.
- פשיטות
היולי אם כי הוא עילה למגוון רחב של עלולים, בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. והכוונה בזה, למעט גם את היותו מעין כח כללי לריבוי פרטים, כלומר, היות וצורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של כלל ופרט שבאופן זה הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.(עטרת שבועות)
סיבת הדבר היות והיולי הוא ראשית התהוות הדבר ממקור ולכן הוא בערך עדיין למקור ומאיר בו מקורו, ולכן לא נרגשת בו כלל גדרים פרטיים ומציאותו חלק ממציאות המקור(פדה רנ"ט ועוד, לעיין שוב)
- אינו מציאות ממש
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,[1] שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.[דרוש מקור: רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'] אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא הכח והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.[2] (אולם לא ככח שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר[3])
ועל שם זה נקרא היולי "אפשרי המציאות"[דרוש מקור] היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו). כן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) שמציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח)
- כהמשך לכך שאינו במציאות יש להרחיב שהוא כלול במציאות העצם - העילה והוא על דרך יכולת[דרוש מקור: לחפש הקבלה בין יכולת להיולי] העצם להמשיך ריבוי פרטים.
- היולי - יש
מאידך גיסא היות ולפניו גם לא היה כלל אפשרי המציאות ורק כשהתחדשה מציאות החומר -היולי שוב נעשתה אפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנה לכן עיקר החידוש ופעולת הבריאה יש מאין היא בבריאת כח וחומר היולי[4] (ואילו הדברים שנמשכים ממנה אינם אלא יש מיש - הלבשת צורה לחומר קיים).
- אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)
- המשכת הכוחות מכח היולי
תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
דוגמאות בסדר השתלשלות
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים[5]:
- א) בראשית האצלת הספירות (כלים) של עולם האצילות
- ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים (נפרדים)
- ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
- עשר ספירות הגנוזות
- עקודים
- כתר
- חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
- עולם הבריאה
- פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.
- חומר היולי
- רמב"ן בראשית, רמב"ם יסודי התורה פ"ג? (גולם אחד) ספורנו בראשית?
- אגרות קודש ג' תקמ"א.
משלים מענייני העולם
- כוחות הכלולים בנפש
- כח השכל
- כח התנועה
- כח הצומח
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, אין בו ממש...כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר.."
- ↑ ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.."
- ↑ ראה הקדמת הראב"ד לספר יצירה.
- ↑ ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."
- ↑ בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.
מ"מ
- רנ"ט צאינה וראינה
- עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
- בהר בחוקותי נ"א בהערות.
- מורה נבוכים פרק כ"ו
- עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
- תורה אור ויקהל קיד ג.