חוני המעגל

הכניסה למערת הקבר של חוני המעגל, סמוך לחצור הגלילית

קבריהם של התנאים אבא חלקיה וחנן הנחבא, נכדיו של חוני המעגל

חוני המעגל, היה תנא בזמנו של שמעון בן שטח, שהיה ידוע בהסברתו המיוחדת בתורה ובתפילותיו המיוחדות.

כבן המתחטא לפני אביו

כאשר היתה בצורת קשה בארץ ישראל, הוא עג עוגה והצהיר כי הוא לא יוצא ממנה עד שירדו גשמים. כאשר ירדו גשמי קללה גדולים ומזיקים, אמר חוני המעגל בתפילתו כי הוא ביקש דווקא על גשמי ברכה. הגשמים השתנו לגשמי ברכה, אך לא הפסיקו לרדת. כאשר הם הגיעו לגובה מוגזם, עד שהמים בירושלים מילאו את אבן הטוען, הוא התפלל שוב לקב"ה, והגשמים הפסיקו. בעקבות מעשה זה שלח לו אחד מהתנאים בדורו, "אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני הקדוש ברוך הוא כבן המתחטא לפני אביו".

על פי רשימות אדמו"ר הצמח צדק ביאור הדבר הוא שתפילותיו היו משנים כביכול את רצון השי"ת, כבן האוחז את יד אביו ואינו נותן לו לעשות רצונו

לפי תורת החסידות, ההסבר לכך שירדו מלכתחילה הצפה של גשמים, היא מפני שהגשמים ירדו בהתאם למעלתו של חוני המעגל, אבל מצד המקבל - כלל ישראל, הם לא היו ראויים לכך

ישן שבעים שנה

בגמרא מסופר כי הוא ישן שבעים שנה, ואח"כ התעורר, ומשראה שלא מאמינים לו שהוא הוא חוני המעגל, אמר את המשפט הידוע: או חברותא, או מיתותא. הביאור הוא, שינתו לא היתה שינה כפשוטה, אלא נשמתו עלתה למעלה לשאוב לה חיים.