ישעיה חנוך ברכהן
הרב ישעיהו חנוך הכהן ברכהן (ברקמן) (תרע"ד - כסלו תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי השואה על קידוש השם.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"ד בליוואני (ליוונהוף) שבלטביה, לר' אלכסנדר זוסמן הכהן ומרת תמרא ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; אבי אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ואבי אמו היה הרב ראובן דוב קובלנץ, מחסידי אדמו"ר המהר"ש.
למד בישיבה בריגה ובברנוביץ', פולין, שם קיבל תורה מפי הרב אלחנן וסרמן[1].
בז' טבת תרצ"ה מונה לרבה של העיירה דנקרא/גלזמנקא/גוסטיני.
בשנת תרצ"ו יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת הגאון הרוגוטשובי, ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך תומכי תמימים.
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה הרב הלל הורביץ.
בט"ו אלול תרח"צ[2] נשא את מחלה בתו של הרב רפאל כהן.
בערך בשנת ת"ש יסד ישיבה קטנה בליווני.
בחודש תשרי תש"א עברה ישיבת תומכי תמימים דנקרא והסניף בליווני לריגה[3].
בחודש חשוון באותה שנה עבר גם הוא לריגה.
משפחתו
- אחיו, הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן
- בנו, מאיר יהודה[4] הי"ד