יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

בשיחה מיוחדת מיום ב' ניסן תשמ"ח ביאר הרבי מלך המשיח כי הדרך בה יכול העם להוסיף חיים במלך היא על ידי ההכרזה "יחי המלך", הכרזה המבטאת את קבלת מלכותו כמלך המשיח, ובכוחה לפעול את ביאת המשיח בפועל ממש.

הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד

התייחסות הרבי להכרזה

בשבת-פרשת תזריע ומצורע תנש"א הכריזו לפני הרבי מלך המשיח לראשונה את הכרזת הקודש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

הרבי שליט"א חייך חיוך רחב ואף התייחס לכך בשיחה ואמר שזוהי "הכרזה המהדהדת בכל סדר השתלשלות".

בהמשך לכך שרו בפני הרבי שליט"א בשבוע שלאחרי זה את הכרזה זו, והרבי שליט"א עודד אותה בידיו הקדושות (בט"ו אייר תנש"א).

בשנה שלאחר מכן, בשבת פרשת תולדות, התייחס שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם", וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל.

באותה תקופה קשה, בה סבל הרבי שליט"א מלך המשיח את עוונות הדור וקיבל על עצמו את הייסורים של מלך המשיח, התעורר קהל החסידים להוסיף חיים במלך על ידי הכרזת ההכתרה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות, שרו בפני הרבי שליט"א את הכרזת קודש זו, והרבי שליט"א עודדה בכל עוז.

מאז הפכה שירת ההכרזה בפני הרבי שליט"א למנהג קבוע בכל תפילה, כשהרבי שליט"א מלך המשיח מעודד את השירה פעם אחר פעם ובאופן של "שימה בפיהם" כשהראה בצורה ברורה שרצונו הקדוש שישירו לפניו דווקא ניגון זה והוא גורם לו נחת רוח מיוחדת.

לקראת י' שבט תשנ"ג, תאריך בו קבל הרבי שליט"א על עצמו את נשיאות דור הגאולה (בשנת תשי"א), תוכנן לעשות כינוס גדול ב770 בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו", שישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו, לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו כמה שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו הרבה מאנ"ש שחששו מאוד מהתוצאות שיצאו מכך שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, אלו פעלו שישאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והרבי ענה בחיוב ואף המשיכו ואמרו שאולי יצא מזה נזק לחב"ד אך הרבי ביטל זאת, ובהגיע יום זה לאחר תפילת מנחה עם הרבי ששהה בחדרו המיוחד שבזאל הגדול יצא הרבי שליט"א למרפסת (הסמוכה לחדר) ולעיני כל העולם שצפה בו באמצעות שידור לוויין עולמי קיבל מעם ישראל את המלכות בעידוד שירת ההכרזה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

המהות ההלכתית של ההכרזה

על פי פסק הרמב"ם יש שני מצבים במלך המשיח.

א. השלב שקודם התגלותו, בזמן הגלות, הקרוי מצב של חזקת משיח.

ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את ישראל, קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש.

לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של חזקת משיח, שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.

כדי לבוא למצב של "משיח וודאי", על העם לקבל את מלכות המשיח, אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי". וזאת - באמצעות ההכרזת הקודש.

ראו גם