אור מים רקיע

אור מים רקיע הן שלושת הדרגות של הווצרות כל מציאות, משורשה הראשון של ועד להתהוותה בפועל.

מקור המושג

הזוהר בפרשת תרומה מספר, שבשעה שהתארח ר' יוסי באכסניה מסויימת ראה את ביתו של בעל הבית ואמר לכבודה דברי תורה קצרים על הפסוק " כי נר מצווה ותורה אור". התחילו בעל האכסניה וביתו לבכות, כי דברי התורה נסובו על מעלת התורה ואילו החתן שלהם אפילו ברכת המזון אינו יודע - אבל להפתעת כולם החל החתן הצעיר לומר סודות עמוקים על פסוק זה.

ובסיכום הדברים שם מבאר החתן, שאופן היווצרות האדם הוא בשלושה שלבים (שלוש דרגות) הנקראים אור מים רקיע, שהם חסד, גבורה, תפארת (ובימי הבריאה ראשון, שני, שלישי).

בחסידות

בתורת החסידות מבואר ש"אור" הוא שורש ומקור רוחני בלבד, "מים" הוא החומר ההיולי ממנו נוצרת המציאות, ו"רקיע" היא המציאות הממשית עצמה. בעולמות שלושת דרגות אלו הן: אור הוא חכמה סתימאה (שהיא שורש ומקור העולמות), מים היא חכמה דאצילות (שהיא תחילת מציאות העולמות), ורקיע היא בינה (שבה מציאות העולם כבר "ממשית").

הטעם לשמות שלושת הדרגות הוא, כי אור אינו דבר גשמי ממשי כלל, מים הם מציאות גשמית ממשית - אבל אין לה לא צבע ולא צורה (אלא מקבלים את צורתם וצבעם מהכלי שבו הם נמצאים), והרקיע צורתו קבועה וסופית - כמו מים שקפאו לקרח (וכן מדמה הכתוב את הדרגה שמעל "חיות הקודש" ל"רקיע כעין הקרח הנורא").

שלושת המשלים

משל הגרעין - מהווצרות הצמחים: "אור" הוא רוחניות כח הצומח שבאדמה (שהוא רק מקור ושורש כללי, אין בו שום צורה ולא שייכות לצורה, והוא מקור לכל הצמחים כולם), "מים" הוא הגרעין (שכולל כל תכונות הצמח הפרטי, אבל עדיין אין בו שום ממשות של ענפים עלים ופירות וכו', ויכול להתפתח באין סוף צורות שונות), ו"רקיע" הוא הצמח כפי שכבר צמח וגדל – שקיבל את צורתו הסופית ואינו יכול להשתנות עוד.

משל הטיפה - מהולדת אדם: מקור ושורש הגוף הוא בטיפה הרוחנית שבמוח האב (שהיא ה"אור"), "מים" היא הטיפה הגשמית (שנוצרה ע"י ירידת הטיפה הרוחנית במוח וחוט השדרה, שעדיין יכולה להשתנות באופנים שונים ואפילו לזכר או נקבה), ו"רקיע" הוא הולד עצמו כפי שמצטיירים איבריו בפועל בבטן האם – שאז קיבל את צורתו הסופית ואינו יכול עוד להשתנות.

משל השכל – מהווצרות רעיון שכלי. "אור" במשל זה הוא מקור ושורש השכל הנקרא "קדמות השכל", שהוא הכח להשכיל השכלות. כח זה לא רק שאין בו שכל בפועל אלא עוד זאת שהוא מושלל לגמרי ממציאות ומהות שכל. "מים" היא נקודת ההשכלה שבחכמה, שהיא עדיין כחי היולי שיכולים להסביר אותה במיני אופנים שונים ובריבוי ההסתעפות בהשגה והבנה באורך ורוחב בריבוי הסברים וריבוי הענינים המסתעפים ממנה, וזה משיג נקודת ההשכלה באופן כזה וזה משיג אותה באופן אחר וכמו שסברת "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" אפשר ללמוד הן לזכות והן לחוב, ו"רקיע" היא הסברא כפי שנמשכה בהשגה והבנה ממש ואי אפשר עוד להטותה לאופן אחר.