עמוד תפילה
עמוד התפילה (סטענדער) משמש בבתי הכנסת את שליח הציבור העומד לפניו בשעת התפילה עם הציבור. ברוב בתי הכנסת כיום עמוד התפילה ממוקם מימין לארון הקודש.
היסטוריה
לאחר תקנת התפילה בציבור על ידי חז"ל, והתאספות קבועה של מנייני תפילה בבתי הכנסת, נקבע מקומו של עמוד התפילה המשמש את שליח הציבור (שמפני כבוד הציבור עליו לעמוד במשך כל התפילה), כאשר בזמן חז"ל היה נהוג לקבוע את העמוד מעט נמוך יותר ממפלס בית הכנסת עצמו, וזאת משום שהתפילה צריכה להיות בהכנעת הלב ומתוך שפלות.
עובדה זו הינה גם הסיבה ההיסטורית לכך ששליח ציבור מכונה בחז"ל "היורד לפני התיבה", היות שבזמנם אכן היה צריך לרדת מעט כדי לגשת לפני עמוד התפילה.
גם בבתי הכנסת של עדות המזרח שהשליח ציבור מתפלל על בימת הקריאה במרכז בית הכנסת, יש ברובם עמוד תפילה מימין לארון הקודש[1].
עמוד התפילה נמשל למזבח הקטורת, שהיה המזבח הפנימי שבתוך ההיכל, וכמו שעל גבי המזבח הועלו הקרבנות שהתוכן שלהם היה הקרבה והקשר בין יהודי והקב"ה, כך גם התפילות שבמקום קרבנות, עולות על גבי עמוד התפילה כלפי מעלה ומקרבים בין יהודי ואלוקים[2].
הסטנדרים של הרבי
לאורך השנים היו לרבי כמה וכמה סטנדרים ששימשו עבורו, שעברו גלגולים שונים.
הסטנדר הראשון
בשנים הראשונות לנשיאות סירב הרבי להתפלל על סטנדר והיה מתפלל בשולחן רגיל של הזאל הקטן, בימות החול ישב הרבי בתפילות, כאמור, ליד השולחן הרגיל שבפינה המזרחית-צפונית, וביום השבת ישב בתפילות ליד השולחן הרגיל שבצד דרום. בכל-זאת היה הבדל בין ימות החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם את תפילת שמונה-עשרה ליד השולחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו 'עמוד' (סטנדר) בפינה הדרומית-מזרחית, שלידו היה הרבי מתפלל את תפילת העמידה.
לקראת שנת תשי"ב[3] קיבל הרבי את הסטנדר הראשון עליו הוא התפלל בשנים הראשונות.
הסטנדר השני והשלישי
בשנת תשט"ו נבנה לרבי הסטנדר השני שהיה יותר גדול מהקודם.
בשנת תשי"ט נבנה הסטנדר השלישי כשהוא רחב ויפה יותר. לסטנדר זה הרכיבו שתי דלתות קטנות ומדף הנפתח לעת הצורך, כאשר הרבי יושב ליד העמוד ומניח את הסידור על המדף.
הסטנדר הרביעי
בשנת תשכ"ב בית ספר למלאכה החליט לבנות לרבי סטנדר חדש, התרשימים של הסטנדר נשלחו למזכירות הרבי שאישרו את הרעיון.
המשימה הוטלה על תלמיד בית הספר למלאכה הרב שמעון משעלי שבנה את הסטנדר.
בחודש אלול תשכ"ב נסעו קבוצת חסידים לרבי שהם מביאים את הסטנדר החדש, ובערב ראש השנה תשכ"ג נתנו הקבוצה את הסטנדר לרבי.
בעת שקיבל הרבי את הסטנדר הרבי החל להסביר את מעלת הסטנדר[4] את היותו דומם וקישר זאת לחודש אלול.
בנוסף לסטנדערים ששימשו את הרבי לתפילות, נבנו עם השנים סטענדרים נוספים עבור אמירת השיחות והחלוקות השונות של דולרים וקונטרסים מידיו של הרבי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הלכות בית הכנסת שבסוף שער הכולל, ב-ג.
- ↑ פליטה הנשארת, ח"ד עמוד כב.
- ↑ ככל הנראה[דרוש מקור].
- ↑ תורת מנחם תשכ"ב: הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד"כל קומה לפניך תשתחווה" הוא לפי ציור ה"קומה", מה-שאין-כן הביטול דה"שטענדער" (שהוא מחוץ ל"קומה", אבל עליו נשענת ה"קומה") מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.