אמירת פרק הרבי
מנהג החסידים לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת שחרית את פרק התהלים של הרבי[1]. זאת על פי מנהג הבעש"ט הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.
זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת התקשרותם של החסידים לרבי. מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים[2].
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, חיזק הרבי את החסידים בשיחות ומכתבים להמשיך באמירת פרקו של אדמו"ר הריי"צ (באותה תקופה -פרק ע"א)[3].
ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של הרבנית מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו, אך יש המסתייגים מכך[4].