שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד.

מקורות בהלכה

כתב הרמב"ם "נהגו העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים שיר מזמור שהיו הלווים אומרים בבית המקדש באותו היום".

ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על המשנה בתמיד, המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – פרק כ"ד בתהילים. ביום שני – פרק מ"ח. ביום שלישי – פרק פ"ב. ביום רביעי – פרק צ"ד. ביום חמישי – פרק פ"א. ביום שישי – פרק צ"ג. בשבת – פרק צ"ב.

בספר ואני תפילתי מבואר שהטעם לאמירת ה'שיר של יום' בסיום התפילה לפני היציאה לעבודת היום, היא כדי להשרות על האדם שמחה של מצווה בעבודת השם.

מנהגים

לפני שיר של יום נוהגים לומר פרק פ"ו בתהילים, פסוקים מהנביאים ישעיה ומיכה ופרק קכ"ד בתהילים.

בימים שאין אומרים תחנון נוהגים שלא לומר את פרק פ"ו, אלא מתחילים מ'בית יעקב' (הפסוקים בישעיה ובמיכה).

יש ימים שלא אומרים בכלל בית יעקב ופרק קכ"ד, אלא ישר מתחילים "היום יום (פלוני) שבו היו הלווים אומרים בבית המקדש" והם: חגים (וחול המועד), שבת, ראש חודש וכל יום שאומרים בו מוסף.

אחרי השיר של יום נוהגים לומר קטע המורכב נפסוקי הסיום של כמה פרקי תהילים.

המנהג הוא לומר אחרי זה קדיש יתום (יהא שלמא).

בתורת החסידות

בתורת החסידות מוסבר שענינו של 'שיר' הוא המשכה והעלאה, וכפי שאדמו"ר הזקן אמר שהדבר רמוז בלשון המשנה במסכת שבת "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר".

התוכן של אמירת 'שיר של יום', הוא שבכל יום בשבוע ישנה המשכה בהתאם לענינו של אותו היום ולנבראים שנתהוו בו, וכיון שההמשכה היא בכל יום מצד ענינו, בלי קשר למועדים שחלים בו, לכן גם אמירת השיר של יום היא בכל יום מבלי הבדל האם הוא חל ביום חול או בחגים ובמועדים.

באמירת שיר של יום של יום השבת נעשית העליה של כל ימי השבוע.

ראו גם

• שירת הלויים

קישורים חיצוניים

• 'ובא לציון' בספר 'ואני תפילתי'
• בסידור עם הערות וציונים (רסקין)