תענית דיבור

תענית דיבור היא התנזרות מדיבורי חולין למשך זמן קצוב, שמקורה בספרות הקבלה כתחליף והשלמה לתעניות האכילה, בשל חלישות הודרות.

בימים שנקבעו לתענית דיבור, נמנעים לחלוטין מלדבר דיבורי חולין, ועוסקים בתפלה ובלימוד תורה ללא הפסק. יש הנוהגים לסיים ביום זה את ספר התהילים שלש פעמים.

בשונה מתעניות האכילה שעל פי רוב הינן תעניות ציבור, תענית דיבור היא בדרך כלל החלטה אישית שיהודי מקבל על עצמו להתנזר מדיבורי חול במשך זמן מסויים.

המנהג מקובל בעיקר אצל חסידים ואנשי מעשה מקהילות ספרד, וכן אצל המשתייכים לתנועת המוסר יוצאי ישיבות ליטא.

אחד הזמנים העיקריים בהם יש הנוהגים בתענית דיבור, הוא במשך ימי חודש אלול, ימי שני וחמישי בתקופת ימי השובבי"ם, ועוד.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחד האברכים ביחידות גם תענית דיבור למשך זמן קצר יותר, ולא ליום שלם. היה זה כאשר החסיד התאונן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו הרבי שעליו לצום שש מאות תעניות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת דא"ח, אלא פשוט לחשוב אודות עצמך.

הרבי ציין כי על אף שזהו ענין בפני עצמו, תענית דיבור אינה יכולה להחליף את תעניות התשובה כתחליף לצום מאכילה ושתיה, ובמקרים מסויימים אף הציע בעצמו את התענית דיבור כתיקון לענינים שונים, אך הדגיש שהדבר יהיה בלי בליטה ושהסובבים לא ירגישו בכך, וציין שלעיתים תעניות דיבור קשה יותר מתענית אכילה ושתיה.

כאשר ארגוני רבנים שונים רצו להכריז על תענית ציבור בשל ענינים הנוגעים לכלל ישראל, אף שהרבי התנגד נחרצות לתענית ציבור של יום שלם, התבטא שאם יכריזו על תענית שעות, שהמשך התענית יפדה בצדקה, או שיימשך באופן של תענית דיבור - יסכים על כך ויצטרף לקריאה.

לקריאה נוספת

• אור חדש וצמח צדיק - סדר ומעלת תענית הדיבור, דרשות, סדר תפילות למקומות הקדושים ומכתבי שו״ת, הובא לדפוס על ידי הרב דוד יהודיוף בשנת ה'תשכ"ט

קישורים חיצוניים

• ארבעים יום וארבעים לילה