נחשון בן עמינדב
נחשון היה דור חמישי ליהודה בנו של יעקב[1], ונשיא שבט יהודה. האיזכור הראשון של שמו בתורה הוא :
"ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה[2].
בנס קריעת ים סוף
שבעה ימים לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים, הם מצאו את עצמם עומדים מול ים סוער לפניהם, וצבא מצרים מאחוריהם. הקב"ה אמר למשה רבינו "דבר אל בני ישראל ויסעו!"[3] הפקודה ניתנה להתקדם.
ברגעים אלו התגלה אומץ ליבו של נחשון ומסירותו לרצון הבורא.
כאשר בני-ישראל עמדו מול ים סוף וניתן להם הציווי להתקדם, היה כל אחד מן השבטים מתחמק ואומר 'אינני רוצה לרדת ראשונה אל הים' ראה זאת נחשון בן עמינדב והיה זריז בדבר כדי לקדש שם שמים, וקפץ אל הים[4].
בחסידות
הרבי הזכיר אותו ודיבר על כך[5]:
"הי' יהודי בשם נחשון בן עמינדב שקפץ אל הים, וגרם לנס קריעת ים סוף שיימשך למטה.
"על-פי ההלכה, הוא לא היה מחוייב לעשות זאת. אך נחשון ידע שבורא העולם רוצה שעם ישראל יתקדם לסיני, אז הוא קיים זאת... ואם יש ים באמצע – הוא יקפוץ אל הים וימשיך להתקדם לעבר המטרה!