משאל עם
משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.
משאל עם הוא כלי המשמש, כעיקרון[1], כתחליף לבית המחוקקים בשאלה העומדת להצבעה. לעתים תוצאות המשאל לא מחייבות את הממשלה לקבל את התוצאות, כי אם רק כיעוץ.
בכמה ממדינות העולם, ניתן לשנות או להוסיף סעיפים לחוקה רק באמצעות משאל עם.
משאל עם בישראל
בשנות היו"דים (שנות ה-50) התגבש הסכם בין מדינת ישראל לממשלת גרמניה בדבר תשלום פיצויים לניצולי שואה, מה שקיבל את הכינוי "הסכם השילומים". ההסכם עורר סערה רבתית בארץ ישראל, ובמהלכם הציע חבר הכנסת מנחם בגין לערוך משאל עם, אך הצעתו לא התקבלה. הצעות למשאל עם נוספות הועלו במשך השנים, כמו הפרדת הדת מהמדינה. כל ההצעות למשאל עם לא התקבלו.
המשאל בתוכנית ההתנתקות
בשנת תשס"ה ערך אריאל שרון משאל עם בין מתפקדי הליכוד האם לבצע את תוכנית ההתנתקות כחלק מתהליך השלום, והודיע כי יקבל את תוצאות המשאל, יהיו אשר יהיו. כשהתפרסמו התוצאות קיבל שרון מכה קשה מאנשי מפלגתו, כשתוצאות המשאל הראו על רוב מוחץ נגד התוכנית. בעקבות הכישלון שינה שרון כמה פרטים בתוכנית והציג אותה כ'תוכנית חדשה', אך הפעם העביר אותה בממשלה.
כחלק מהמאמצים לסיכול התוכנית יזמה מועצת יש"ע הפגנה רבתית הדורשת משאל של כלל העם בדבר תוכנית ההתנתקות. חסידי חב"ד בארץ יצאו במסע הסברה למנוע את הדרישה, לאור דעתו החד-משמעית של הרבי בנושא[1].
בט"ו בכסלו תש"ע אישרה הכנסת הצעת חוק, כי כל הסדר מדיני שיכלול נסיגה משטחים בריבונות ישראלית יובא להכרעה במשאל עם ובכנסת.
בקיץ תשע"ג החל לקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית נסיגה חדשה משטחי יהודה ושומרון, ולצורך כך העביר את חוק יסוד משאל העם.
יחסו של הרבי
הרבי התייחס לנושא של משאל עם, בהסבירו כי מטרתו של משאל העם המוצע היא להיות רק גלולה שתרגיע את אנשי הימין. ויותר מכך: המטרה היא להעניק לגיטימציה למעשיו הנבזיים של ראש הממשלה[2].
ביחידות שהייתה למר שמואל כץ, איש האצ"ל בעברו ולימים חבר כנסת, שלל הרבי בכל תוקף את חוק משאל העם, ואמר לו:
"אני חושש מאלו שרוצים לפתור את הוויכוח על הנסיגה דרך קיום משאל עם, משום שהסכנה טמונה בעצם ניסוח הדברים. אם יבואו וישאלו את העם ′האם אתם מוכנים לוותר על שטחים תמורת שלום?′, תהיה זו הטעיה מכוּונת, כי בשאלה החכמה הזאת מכניסים כבר חצי תשובה, כאילו שהוויתור יוביל לשלום.
אם הולכים למשאל עם, זה רק בתנאי שינסחו את השאלה בערך כך: האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר; זאת בשעה שברור שעד היום המצְרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור שאין לו שום דעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור שגם אם קבוצה מסוימת תסכים לשלום, קבוצות אחרות לא יסכימו - השאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?"[2].
קישורים חיצוניים
- הרב דרוקמן עונה: הרבי נגד משאל עם - תגובה לטענות שכיום המצב שונה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ראו פסקה יחסו של הרבי
- ↑ 2.0 2.1 שבועון בית משיח גליון 450, עמוד 61.