נוול

העיירה נעוועל נמצאת במחוז ויטבסק, על אם-הדרך שבין ויטבסק לווליקי-לוקי.

את העיירה נעוועל יסד אדמו"ר הזקן נ"ע, ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו”ר הזקן והובילוהו לפטרבורג. בהגיע יום שישי אחה”צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שע”פ דין אין לצאת לדרך בעש”ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו’. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו”ר הזקן באותה שבת בראשית.

מאז היתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו”רי חב”ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה”ח ר’ גרשון דב מפאהאר והגה”ח ר’ פרץ חן, אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של כ”ק אדמו"ר האמצעי ולאחר מכן להסתופף אצל כ”ק אדמו"ר הצמח צדק. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר’ יהושע ליין, ר’ מיכאל בלינער הזקן (”מיכאל דער רלטער”), המשפיע הנודע הרה”ח ר’ זלמן משה היצחקי ורבים אחרים.

כ”ק אדמו”ר האמצעי התבטא ואמר: “הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל” ושנים אחר-כך אמר כ”ק אדמו"ר הריי"צ באחת ההתוועדויות: “עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר ‘משכיל’ מקרעמנצ’וג”.

ישיבת תומכי תמימים בנעוועל

ישיבת תומכי תמימים נעוועל פעלה עד תרצ"ט. שם למדו עשרות תמימים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.

בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".