יעקב יוסף מאוסטרהא
רבי יעקב יוסף מאוסטרהא נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הגה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא. היה תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי רוח הקודש אמיתיים".
לאחר פטירת אביו בכ"ה תשרי תקכ"ה[1], בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את המגיד ממזריטש למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו.
בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי יעקב יוסף מפולנאה. רבי ברוך ממזיבוז העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני לכשעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".[2] כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ברוח הקודש ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל אוהב ישראל, העיד עליו כי "יש לו דעה גדולה בפמליא של מעלה".
הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך החסידות, ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד המתנגדים בברודי, והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו.
חיבר את הספר "רב ייב"י", ראשי תיבות יעקב יוסף בן יהודה על התורה ועל ג"ן פרקי תהילים כמנין ג"ן שנותיו אשר חי, וכן חידושים על מסכתות הש"ס: שבת, ביצה, מגילה, כתובות, סוטה, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, שבועות, עבודה זרה, זבחים, חולין, כריתות, נדה.
כל ימיו היה "מרעיש" בדברי תוכחה אודות האיסור לדבר בבית הכנסת בעת התפילה.
נפטר בכ' בתשרי תקנ"א, באושפיזא של יוסף הצדיק אשר נקרא שמו עליו.
צאצאיו
- רבי אליקים געציל. מילא את מקום אביו כמגיד מישרים באוסטרהא.
- רבי פינחס מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים גילוי אליהו. נפטר בימי עלומיו.
- רבי יהודה לייב מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו.