אליהו בעל שם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אליהו בן משה לואנץ אשכנזי[1], נודע בשם רבי אליהו בעל שם (שט"ו 1555 – שצ"ו 1636) היה רב, הוגה דעות, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

תולדות חיים

לואנץ נולד בפרנקפורט בכ"ג באייר שט"ו[2] למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של המהר"ל מפראג, ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.

בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם".

בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא "ויכוח היין עם המים".

רבי אליהו לואנץ נפטר בוורמס ביום כ"א בתמוז ויש אומרים בכ"ט בתמוז[3] שצ"ו.

לפי האמור בספר הזכרונות, חי רבי אליהו בעל שם, למעלה מ-108 שנים, אך לא נכתב שם באיזו שנה נולד או נפטר[4].

רבי ברוך בטלן, שהיה אביה של הרבנית רחל (זקנתו של אדמו"ר הזקן), היה תלמידו רבי יואל בעל שם - שהיה תלמיד רבי אליהו.[5]

חבורת הנסתרים

עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של צדיקים נסתרים שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה בקדושה ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.[6]

בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל בעל שם) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל בעל שם טוב לקבוצת הצדיקים הנסתרים.

אדמו"ר הריי"צ מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים באירופה באותה התקופה.

יצירת הגולם

כתב החיד"א, בהסתמכו על דברי ה'חכם צבי', כי הרב אליהו יצר גולם ע"י שימוש בשמות הקודש שבספר יצירה, לצורך הגנה מסכנות[7]. כך כתב גם רבי צבי אשכנזי, בעל ה'חכם צבי', וחוקר בספרו אם גולם שכזה מצטרף למניין[8]. נכתב גם ב'שו"ת שאלת יעב"ץ[9] בנו של ה'חכם צבי', ששמע את סיפורי הגולם מאביו, פרסם אותם, ומאוחר יותר נכתב על סיפורים אלו ספר.

תלמידיו

חיבוריו

רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו.

ספריו הידועים לנו:

  • רינת דודים על שיר השירים.
  • מכלול יופי על קהלת.
  • אדרת אליהו על הזוהר.

עדיין לא נדפסו:

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום בשם המפורש (י-ה-ו-ה).
  2. ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שכ"ד שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555 כלומר שט"ו.
  3. שמועסן מיט קינדער און יוגנד
  4. ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים. וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.
  5. עטרת מלכות. ספר הזרונות חלק ב' פרק פ'.
  6. שמועסן מיט קינדער און יוגנד
  7. "הג"מ אליהו אבד"ק חעלם, זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו (חכם צבי) {{צ"ג}}, והיה בקי בספר יצירה וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם. ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך והסכנה" החיד"א זצ"ל בספר "שם הגדולים" מערכת גדולים א', קס"ג
  8. ב'שו"ת חכם צבי' סימן צ"ג, נשאל גם בספר 'משנה ברורה' לחפץ-חיים סימן נ"ה סעיף ק"ד.
  9. סימן פ"ב
  10. כתר שם טוב, וכך כתב בספר הזכרונות