עתיד חזיר להטהר
עתיד חזיר להטהר הינו אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח בו יטוהר ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.
מקור היעוד
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל הראשונים והאחרונים נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל[1]. בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר"[2] או "שעתיד לחזור לישראל/לנו"[3] בחלקם הלשון ""עתיד חזיר לחזור ולהיטהר"[4] וכיוצא בזה. דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה[5], אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות[1].
התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב[6] הדורשת את הפסוק[7]: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש:
מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי בשר החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן...
— מדרש תהלים מזמור קמו
לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם.
פרשנות
הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי בהלכה, "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.[8] גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות.[9] האור החיים מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר [10] "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.[11]. [12].
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו[13]: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות[14]. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז[15] על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו".
את חילוקי המדרשות אם רק חזיר יטהר שניתן להבין מכך ששאר החיות לא ייטהרו, והמדרש תהילים שכל החיות יטהרו לעתיד מבאר הרבי[16] על יסוד המבואר באגרת הקודש[17] ששני תקופות הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה בזמן תחיית המתים על תקופב זו אמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא"[דרוש מקור][18] כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.
בתורת הקבלה והחסידות
דרגת הקליפה של חזיר היא קליפת נוגה.[19] בקליפה זו עצמה היא השורש והמקור היונק את החיות מהקדושה, זה הסיבה שהחזיר מפריס פרסה, משום שעניין הפרסה הוא ה"פתח ומקור לחיצונים" לקבל יניקה מקדושה.[20] ולכן היא ראש ומקור לג' קליפות הטמאות, משום שהיא ה"ממוצע" בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי לתת לה חיות.[21] ומצד זה ניגודה של קליפת חזיר לקדושה גדולה יותר אפילו מג' קליפות להיותה שורש היניקה והראש לכל חיות הקליפה.[22][23].
על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר[24]: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של שבעים שרים דנוגה הוא מדרגת "יער" שהוא עולם המלאכים, שהם מקבלים שפע אלוקי משבע המידות דאצילות (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע' [20]). שהמלאכים להיותם מציאות נרגשת הם מקור ליניקה לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו") [25][26]
זהו גם הביאור באופן הטהרה של החזיר לעתיד לבוא שיעלה גרה (כאמור לעיל). ההעלת גרה עניינה "בירור" כבאכילה שעניינה לעיסה פעם נוספת. ותוכנה הפנימי היא שגם דרגות נמוכות ביותר כחזיר יתברר לעתיד לבוא. בירור זה שייך משום שגם בג' קליפות ישנה הניצוץ אלוקי שבה אלא שהיא בתכלית החשכות עד שאי אפשר לבררה כלל, רק לעתיד כשאת הרוח הטומאה יעביר מן הארץ.[27] (לעיתים מוסבר כי בירור החזיר הוא בירור של שלש קליפות [28] ולעיתים מוסבר כי הבירור הוא בקליפת נוגה שורש החיות ובג' קליפות שייך רק העברה מין העולם [20]). טהרת החזיר והעברת הרע לעתיד היא רק משום שלעתיד תתגלה דרגת האלקות שלמעלה מכל גדר ורק מצידה יכול להיות בירור זה.[29]
עניינה בעבודת ה'
הרבי לומד הוראה בעבודת השם מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.
ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק מצוות מעשיות ללא החלק הרוחני[30] זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני[31].
קישורים חיצוניים
- שדי חמד - מערכת פאת השולחן אות ז, ושם בשיורי הפאה ובמערכת ח אות ח - ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.
- הרבי - , לקוטי שיחות כרך כ"ט דברים באתר אוצר 770
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ 1.0 1.1 במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.
- ↑ פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.
- ↑ חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.
- ↑ של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.
- ↑ יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.
- ↑ תהילים פרק קמ"ו.
- ↑ תהילים קמו, ז.
- ↑ שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.
- ↑ יבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני
- ↑ ויקרא יא, ז.
- ↑ אור החיים שמיני יא, ג, ז.
- ↑ במאמר אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.
- ↑ ישעיהו יא, ו
- ↑ קידושין מ"ט, ב.
- ↑ חלק ב סימן תתכ"ב.
- ↑ אגרות קודש (תקז), חלק ג' ע' קנג.
- ↑ תניא, אגרת הקדש סימן כו.
- ↑ נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש תהילים שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שנאמר עליה שמצוות בטלות.
- ↑ מאורי אור מערכת ח אות ו.
- ↑ 20.0 20.1 20.2 ספר המאמרים תקס"ז עמוד שכ"ח.
- ↑ התוועדויות תשמ"ו חלק ג עמוד 563.
- ↑ התוועדויות תשנ"א חלק א עמוד 352 ובהערות
- ↑ ראה גם אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.
- ↑ "תהלים פ, יד.
- ↑ לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב.
- ↑ ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.
- ↑ [ סה"מ תשל-תשל"א עמוד 320].
- ↑ אגרות קודש חלק ג' (תקז)
- ↑ תורה אור וישלח כה, א.
- ↑ כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.
- ↑ ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.