ניגון ושמחת בחגך

גרסה מ־22:42, 12 במרץ 2014 מאת שיע.ק (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " " ב־" ")

ושמחת בחגך הינו ניגון שמח ועליז אותו שרים החסידים בימי השמחה ובפרט בשלושת הרגלים.

מילות הניגון: "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

ניגון זה הוא ניגון רכ"ח בספר הניגונים.

המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"[1] בעל מנגן בשפיקוב, הידוע יותר כ"החזן מטשורטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'[2], כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.

הערות שוליים

  1. 'קוראי עונג' בהעלתוך ס"ז, ללא מקור מדויק
  2. תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר