מאיר אשכנזי (שנגחאי)
.JPG)
הרב מאיר אשכנזי (כ"ה כסלו תרנ"ב - כ"ו אב תשי"ד) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות בשנחאי. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג.
צעירותו ונשואיו
נולד ביום ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תרנ"ב, בעיר צ'רניהיב (אז בליטא) להוריו - הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע חסידי חב"ד.
בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'תמים' מן המניין.
הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרה"ח צבי תומרקין (אחיו של הרה"ח יוסף תומרקין), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב חיים סולובייצ'יק. בשנת תרע"ד, בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת תרע"ז נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת תרפ"ו.
רב בשנחאי
לאחר קבלת אישורים לעזיבת ברית המועצות, תכנן לקבל משרת רבנות בבוסטון, שבארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.
בשנת תרפ"ו מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת הרבי הריי"צ אליו.
כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.
בתקופה זו שימש גם כראש השיבה בתומכי תמימים שנחאי, כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי תומכי תמימים ווארשא ותומכי תמימים אוטווצק.
בשנת תרצ"ד עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.
מגיע לניו יורק
רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת תש"ט, עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, שבניו יורק. אז מונה ליו"ר סניף פליטי שנחאי (תחת ארגון מחנה ישראל) וזכה לקירובים מכ"ק אדמו"ר הריי"צ והרבי שליט"א. כ"ק אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט". נפטר בכ"ו באב תשי"ד.
משפחתו
- חותנו הרה"ג ר' חיים אליעזר סולובייצ'יק.
- רעייתו הרבנית הנודעת טויבע ליבא אשכנזי.
- בנו הרה"ח ר' משה אשכנזי.
- חתנו הרב ר' צבי הירש מילנר.
- בתו הגברת אסתר תחי' פאנק