אבלות
אבילות היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה; 'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה; 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה; השנה הראשונה.
מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה.
האבל מניח תפילין גם ביום הראשון[1].
אדמו"ר הריי"צ היה אומר כל עניני לימוד התורה שבסדר התפלה, כמו פיטום הקטורת, איזהו מקומן, תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם[2].
הערות שוליים