שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים הקדומים, מלכי [אדום]], שנמנו בבראשית לו, לא-לט. מבואר בקבלה כי ענין שבע מלכים אלו ב"[סדר ההשתלשלות]]" של בריאת העולמות, הוא ז' תחתונות של עולם הנקודים שבו היה שבירת הכלים. וזהו ענין של "וימלך וימת", שכיוון שספירות אלו לא היו בבחינת ביטול נפלו בשבירה.

בבראשית

שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של אדום, שנמנו בחומש בראשית פרק ל"ו:

לא וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם--לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם, בֶּלַע בֶּן-בְּעוֹר; וְשֵׁם עִירוֹ, דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת, בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת, יוֹבָב; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת, חֻשָׁם; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן-בְּדַד, הַמַּכֶּה אֶת-מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ, עֲוִית. לו וַיָּמָת, הֲדָד; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. לז וַיָּמָת, שַׂמְלָה; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת, שָׁאוּל; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב.

בראשית לו, לא - לט

ענינם

מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של עולם התוהו, שקודם לעולם התיקון. ולכן נאמר כי הם מלכו בארץ אדום, לפני מלך מלך לבני ישראל, כי ענין אדום הוא ענין עשיו שהיה בבחינת עולם התוהו, לעומת יעקב שהוא בבחינת עולם התיקון. ובעולם התוהו הייתה השבירה, אלא שגם בעולם התוהו, בספירות חכמה ובינה לא היתה השבירה, אלא תחילת השבירה הוא בספירת הדעת שהיא בבחינת מקור למידות. וזהו המלך הראשון בלע בן בעור שהוא ספירת הדעת של עולם התוהו.

ושבע המלכים הם בבחינת ז' תחתונות של עולם התוהו, ובכל אחד בהם נאמר "וימלך וימות", לפי שהספירות של עולם התוהו היו בתוקף ולא נתנו מקום לספירות האחרות, ולכן נפלו בבחינת שבירה. וענין המלך השמיני הדר הוא תחילת עולם התיקון. שמלך הדר הוא בבחינת המשכה מיסוד דא"ק שהוא שורש התיקון והברור, ולכן לא נאמר בו "וימת".

ראו גם