חיים נצחיים (בלע המוות)

אחד מיעודי הגאולה הוא ביטול המות וחיים נצחיים לכל אחד, מקור היעוד הוא:

"בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"

— ישעיה כה, ח

משמעות היעוד

במאמר דיבור המחיל זה משנת תשכ"ה מסביר את הרבי בארוכה את מהות היעוד.

כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו טוב ללא רע, וממילא גם ללא המושג מות, אך לאחר שאדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת ירד רע לעולם והתערב בכל עולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא חיים נצחיים כבתחילה, מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותוליים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי החטא מות רוחני אוטומתית נעשה גם המציאות למות גשמי ופיזי.

במתן תורה כתוב שפסקה זוהמתן של ישראל וביטלו מעצמם את כל הקליפה והרע, והיו במצב כמו לפני חטא עץ הדעת, אך לאחר חטא העגל חזר הרע והמות שוב וירד לעולם.

אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (מהעולם) ממילא יתבטל מייד גם מציאות המות.

בנוגע להוספת ערי מקלט לעתיד לבוא, למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה:

ערך מורחב – עיר מקלט

ההוראה למעשה

בא הגאולה בכלל וקיום היעודים בפרט שיהיו תלויים אך ורק בנו בעם ישראל ובמעשים שלנו, גם יעוד זה אומר הרבי תלוי בנו, ועל ידי שנבטל את הרע שבקרבנו ונמאס בו בתכלית ממילא נמשיך על עצמנו את שלמות הטוב.

הרבי חידש וגילה שכבר בזמן הזה דור השביעי מתחיל קיום היעוד ויש את הענין של חיים נצחיים.