שניאור זלמן אליעזר הורביץ

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נראה ככתבה עיתונאית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

תולדות חייו

הרה"ג הרה"ח ר' שניאור זלמן אליעזר הלוי הורביץ ע"ה נולד בכ"ד טבת תרס"ט לאביו החסיד המפורסם, הגה"ח ר יצחק הי"ד המכונה "ר' איטשע דער מתמיד". הוא נקרא על שם אדמו"ר הזקן, שיום ההילולא שלו הוא כ"ד טבת, ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.

בילדותו היה דבוק לאביו המורם מעם שהיה מגדולי המשפיעים בדורו וסמל חי של חסיד ותמים. לאחר כניסתו למצוות, גלה אל הישיבה בנעוול, שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזכרונו המצויין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הראגוצ'עבער ר' יוסף רוזין ז"ל, וקיבל ממנו כמה מכתבים תורניים.

תמיד אהב לבקר אצל גדולי תורה מכל החוגים ורכש מפיהם ידיעות שונות. כך נהג בנעוריו וכך נהג במשך כל ימי חייו. בשנים תר"צ-תרצ"א שהה ביקטרינוסלב והיה מקורב מאד אל הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון ז"ל, אביו של הרבי מלך המשיח, שנתן לו 'סמיכה' לרבנות. שעות ארוכות בילה במחיצתו ושאב מפיו מלוא החופן דברי תורה בנגלה ובחסידות, וגם הרבה הנהגות וכו'.

למרות ששני אחיו הצעירים יצאו מרוסיה עם אביו הגדול בשנת תרצ"ג, על פי הוראת הרבי הריי"צ שישתדל להוציא גם אותם עימו, נשאר אליעזר ברוסיה ביחד עם אחיו ר' צמח, ועבר את השנים הנוראות והקשות מאחורי מסך הברזל. בשנת תרצ"ו השתדך עם בתו של אחד משועי העיר קייב, ושם נערכה חתונתו.

כבר בצעירותו התמנה כר"מ ומשגיח בישיבות 'תומכי תמימים' בוויטבסק וביקטרינוסלב. בשנים הבאות עסק במסירות נפש ממש בהרבצת תורה בברית המועצות, וסבל בגין כך סבל גדול.

ר' אליעזר זכה להגיע לארץ הקודש בשנת תש"ט, עם העלייה החב"דית שיצאה מברית המועצות, ופנה מיד להרבצת תורה. תחלה כיהן כמשגיח בישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב, ואחר כך היה בין אלה שעסקו בהעברת הישיבה ללוד וכיהן בה כמשגיח ראשי יחד עם הרה"ח המפורסם ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, ששימש כמשפיע.

מאוחר יותר התמנה כמנהלה הרוחני של הישיבה קטנה, ובתפקידו זה קבע את צביונה והעלה אותה לרמה גבוהה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה. בין תפקידיו הרבים בהרבצת תורה שימש מספר שנים מגיד שיעור בחסידות בישיבה הגדולה בכפר חב"ד. כמו כן, היה מוסר שיעורי תורה בכל יום במקום מגוריו בשכונת חב"ד בלוד.

גם בתקופת שהותו בארץ הקודש אהב לבקר בספריות גדולות וכך רכש אוצר בלום של ידיעות היסטוריות על קהילות ישראל השונות וכדומה.

זכה והקים את הכולל הגבוה לאברכים בכפר חב"ד אותו ייסד בשנת תשכ"ד, על פי הוראה מיוחדת שקיבל מהרבי בהיותו ביחידות בשנת תשכ"ג. אגב, כאשר העלו הנהלת הכולל את ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, הרבי שלל הצעה זו מכל וכל.

נפטר בה' אדר-ראשון תשד"מ.

בעסקנות

לקראת שנת תשכ"ג, הורה לו הרבי מלך המשיח לאסוף כספים עבור בית הספר למלאכה. הוא עסק בזה והתרים כספים, אותם העביר אחר כך לידי חיים מרדכי אייזיק חודקוב.

בחודש טבת תשכ"ג, היתה ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד באמצע בניה. החובות הלכו ותפחו, והגיעו לסכומים נכבדים, וכסף אין. את הגבירים 'חלבו' כבר עד שלא ניתן היה להוציא מהם עוד, ומוצא אין באופק.

מי שנחלצו לעזרה היו הרב אליעזר הורביץ והרב שלמה מיידנצ'יק. ביחד הכריזו על מבצע "מגן האלף". הישיבה תמשיך ותגדל, והתקציב לכך יבוא מההמון הרחב.

בהקשר לכך נסעו השניים ועוררו את אנ"ש בכינוסים איזוריים שנערכו בכפר חב"ד, בתל אביב, ברמת גן ובבני ברק. נועז היה הרעיון של גיוס מאות אלפי לירות מסתם יהודים המרויחים לחמם בעמל רב, אך נועז היה גם הביצוע – והוא הצליח להפתעת הכל. כמאה יהודים נענו מיד לקריאה והתחייבו לתרום מיגיע כפם סכום של אלף לירות, מהם בתשלום אחד ומהם בתשלומים חודשיים. מבצע זה, לא רק שהציל את הישיבה מנושיה, אלא אף אפשר לה לגדול ולהתפתח.