יוסף שלמה כהנמן
| הרב יוסף שלמה כהנמן | |
|---|---|
| הרב מפונוביז' | |
| לידה | תרמ"ו |
| קוהל,ליטא | |
| פטירה | כ' אלול תשכ"ט |
| השכלה | ישיבת טלז,ישיבת ראדין,נובהרדוק |
| מקום מגורים | פונוביז',בני ברק |
| השתייכות | ליטאי |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת פונוביז' |
| תפקידים נוספים | רב העיירה פונוביז',ממנהיגי הציבור הליטאי |
| רבותיו | הרב אליעזר גורדון, החפץ חיים,הרב שמעון יהודה שקופ |
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן, ידוע בכינוי הרב מפונוביז', (תרמ"ו - כ' באלול תשכ"ט), רב העיירה פונוביז' וראש ישיבת פונוביז' ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר שנות השואה.
תולדות חייו
נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב שמעון יהודה שקופ. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים.
כיהן כרבה של העיירה פונוביז' בליטא, שם התוודע לספר התניא באמצעות הרב ליסון המשפיע החב"די בעיירה.
בשנת ת"ש נמלט מברית המועצות לארץ ישראל. בשנת תש"ה הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה בבני ברק.
למרות שהיה רב ליטאי, הכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי.
באלול תש"ט ביקר את אדמו"ר הריי"צ. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש.[1]
במכתב משנת תשי"ט מציין הרבי את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.[2]
הרב ירחמיאל אלפרוביץ סיפר כי בשנים הראשונות לעבודתו החינוכית, לאחר נישואיו, פגש אותו הרב כהנמן וציין ששמע עליו רבות ונצורות בנוגע לחינוך, והיות שיש אצלו בישיבה קבוצה של עולים מטוניס הוא רוצה שר' ירחמיאל ייקח עליהם אחריות חינוכית ויהיה המדריך שלהם. באותה קבוצה היו ילדים מאתגרים, שאף היכו את המדריך שלהם. עד אז היה לר' ירחמיאל ניסיון רק בלימוד עם תשב"ר, וכאן היה מדובר בנערים חסונים למדי כבני שבע עשרה ויותר. בכל זאת הסכים ר' ירחמיאל לקחת את המשימה לתקופת ניסיון. הוא החל ללמדם את ספר התניא והסביר להם על הנשמה המתלבשת בגוף האדם וכוחותיה, הנפש אלוקית והנפש בהמית, והמלחמה התמידית ביניהם. הם התפעלו מהחומר ותוך שבועיים חוו שינוי משמעותי לטובה. בוקר אחד פגש הרב כהנמן את ר' ירחמיאל ואמר לו: "ירחמיאל, מה שמעתי?". ר' ירחמיאל נבהל. ואז הוא המשיך: "שמעתי שאתה מלמד תניא". כששמע זאת ר' ירחמיאל, היה בטוח שהוא מפוטר. הוא ניסה להתגונן: "ומה יש? הרי הם שינו את טבעם והחלו להתנהג יפה. הפסיקו להכות האחד את השני והחלו להתפלל וללמוד". הרב כהנמן הביט בו בחיוך ואמר: "זה טוב, זה טוב"! ואמר זאת פעמיים באידיש. הוא סיפר שבהנהלה הבחינו בשינוי המשמעותי שחל בתלמידים והחלו לברר מהיכן הוא נובע. אחת הטבחיות גילתה להם שהיא שמעה מהילדים שהרב אלפרוביץ מלמדם תניא.[3].
היה לו קשר חם עם החסיד רבי זלמן לייב אסטולין. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד.
בנוסף על השקו"ט בסוגיות הש"ס היה הרב ר' זלמן לייב אף חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב כהנמן נהנה מאוד לשמוע זאת. פעם, כשאמר בפניו פירוש מסוים של החיד"א[4] שמח בדבריו כל כך, עד שקם ונשקו על ראשו.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, עמ' (272).
- ^ מכתב משבט תשי"ג
- ^ בית משיח, גליון 765, עמ' 16.
- ^ על הפסוק "וה' אמר המכסה אני מאברהם" הובא בספר החדש, בחלק הפירושים.
- ^ מפי בנו רבי דוד אסטולין