קידוש החודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש

קידוש החודש על פי הראיה הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל בית דין סמוכים - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך ראש החודש לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה.

במקרא

המצווה הראשונה שנאמרה על ידי הקב"ה לעם ישראל היא מצוות קידוש החודש[1]:

ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה[2]

מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר הקב"ה עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".

בזמן חז"ל

כת הצדוקים, כפרו בתורה שבעל פה, והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור ספירת העומר דווקא ביום ראשון בשבוע ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של פסח יחול בשבת וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.

על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הירח, ואף שעל פי התורה צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.

לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו בית דין שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן ראש השנה נחגג יומיים[3], כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.

לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה[4] והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.

כללים בחישוב

קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של הצדוקים להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.

ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר היד החזקה לרמב"ם, כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות.

לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח

אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח", דהיינו - היום הראשון של פסח לא יכול לחול בימים ב' ד' ו' וכן היום הראשון של ראש השנה לא יכול לחול בימים א' ד' ו'.

הטעם לכלל זה הוא כי אם יחול היום הראשון של ראש השנה ביום ראשון אז הושענא רבה יחול בשבת ולא יהיה אפשר לקיים את תקנת הסופרים של חביתת ערבות, ואם היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי או ביום שישי אז יום כיפור יחול ביום שישי או ביום ראשון ואז יהיה יומיים שאסורים במלאכה עם קדושה של שבת ואם יהודי ימות רח"ל לא יהיה אפשר לקבור אותו. (הטעם של לא בד"ו פסח זה כי אם יחול היום הראשון של פסח ביום שני אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי, ואם היום הראשון של פסח יחול ביום רביעי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום שישי ואם היום הראשון של פסח יחול ביום שישי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום ראשון)

בחסידות כלל זה מוסבר על פי פנימיות הענינים, מכיון שיומו הראשון של ראש השנה הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד ספירת החסד, יום ד' הוא כנגד ספירת הנצח שהוא גם בקו הימין של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים[5].

בתורת החסידות

מעלתו ועניינו של קידוש החודש לאור תורת החסידות[6] הוא חיבור בין בחינת 'קודש העליון', ספירת החכמה, שבה מאיר אור אין סוף בגלוי, עם בחינת 'חודש', ספירת המלכות, מקור חיות הנבראים. הכוח לחיבור נעשה על ידי אמירת "מקודש" בפי בית דין סמוכים, היונקים את כוחם מהסמוך הראשון, משה רבינו, שבו מאירה הארת "יסוד אבא".

לעתיד לבוא

בספר ישעיה[7] מתואר אודות הגאולה: "והי' אור הלבנה כאור החמה". המשמעות של זה היא, שלעתיד לבוא יהיה לירח אור משלו והוא לא יצטרך לאור השמש, ולכן הוא תמיד יאיר, ומושג מולד הלבנה יתבטל.

על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים בתרי"ג מצוות אמורה להיות נצחית[8].

ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת בימות המשיח, שאז יתבטלו כל המצוות, וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת[9].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • קונטרס הלכות קידוש החודש לרמב"ם עם ביאור כולל את ההלכות עם ביאור השווה לכל נפש והערות. נערך ויצא לאור על ידי ר' עזריאל ברגר - במהדורה קטנה בשנת תשס"ב ובמהדורה מורחבת בתמוז תשס"ט.

קישורים חיצוניים

  • אתר קידוש החודש לרמב"ם - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר על ידי מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית

הערות שוליים

  1. רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.
  2. שמות יב, א.
  3. בזמן קידוש החודש ע"י עדים, בימנו חוגגים יומיים למרות שיודעים מראש מתי יהיה ראש חודש בגלל תקנת רבן יוחנן בן זכאי זכר למקדש
  4. ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, רמב"ן ספר המצוות, מצוות עשה קנג.
  5. אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה
  6. דרך מצוותיך' במאמר על מצות קידוש החודש
  7. ל, כו.
  8. ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.
  9. שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).