משתמש:ברכת הגאולה/קבלה מעשית
קבלה מעשית הינה חלק בתורת הקבלה הכוללת שימוש מיסטי באמצעות שמות הקודש. מקובלים הבקיאים בקבלה מעשית יכולים להשביע מלאכים, להתאים זיווגים, לקרוא את חכמת כף היד, לכתוב קמעות, ולפעול שינוי בסדר הטבע הרגיל שטבע הקב"ה בעולם.
משה רבנו השתמש בשם קודש להריגת מצרי שהיכה יהודי[1].
[2]
דוד המלך כתב את שמו של השם באיות במפורש כדי לעצור את מי התהום כשהיוו סכנת הצפה לעיר ירושלים[3].
ישעיהו הנביא השתמש בשם קודש כדי לבקוע גזע עץ בעת בריחתו ממנשה בן חזקיהו[4].
בספר יצירה מובאת יכולת בריאת נבראים
היחס לקבלה המעשית
רבותינו נשיאנו שללו את העיסוק בקבלה מעשית, אדמוה"ז התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת מלאכים בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת לעבודת ה', אדמוה"ז אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע מלאכים[5].
בשנת תש"ז סיפר הרב צבי הירש פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים עתיק ואריך, ועל חסידות, בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן שהרבי הריי"צ התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן[6].
הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף ציווה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית[7]
לקריאה נוספת
- קבלה עיונית מול קבלה מעשית הרב יצחק גינזבורג
- ↑ שמות ב, יא-יד, רש"י בשם המדרש (תנחומא שמות פ"י).
- ↑ הא"רי ז"ל, שער מאמרי רז"ל לשבת קכח, ב.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת מכות י"א, א.
- ↑ ישעיהו פרק נ"ג.
- ↑ תיק החקירה אות י"ז.
- ↑ ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד.