קו התאריך
קו התאריך, הוא מקום ליד אוסטרליה, אשר ממקום זה והלאה, הוא המקום בו נחשבת יציאת השמש על פי התורה, ולכן כאשר השמש נמצאת במקום שלפני מקום זה, הרי זה סמוך לשקיעת החמה באותו מקום, של היום שעבר, וכאשר השמש מגיעה למקום זה, הרי זה זריחת השמש במקום זה והתחלת היום הבא.
לפי זה ישנם שאלות הלכתיות רבות. אחת מהשאלות הן מה יעשה מי שטס במטוס מהמקום שאחרי נקודת קו התאריך, למקום שלפני כן, נמצא שבעוד שאצלו כבר היה יום ראשון (לדוגמא) אתמול, חוזר הוא שוב ונמצא ביום הראשון בשבוע. אם כן, אם יצאא האדם ביום מימי ספירת העומר למשל, נמצא כי אצלו כבר היום הבא לעומר - לפי המקום ממנו בא, ולא לפי המקום שנמצא עתה.
הרבי נשאל בדבר והשיב: מצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג-השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו-התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג-השבועות דבני-ישראל למקום שם בא, כי-אם לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא (שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו-התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה). וכנ"ל, דעתי ברורה בהאמור, אבל בכל זאת תמיהא מילתא ביותר.. לכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי[1].
לקריאה נוספת
שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' עזרא שוחט "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויו"ט ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל-אור, ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).
קישורים חיצונים
משא ומתן בנידון, הרבי באגרות קודש, חלק ג' []
מקורות
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש הרבי, כ, עמ' קמח). ונתבאר הענין בלקוטי-שיחות (ג, עמ' 995 ואילך (ושם נאמר, שאף אם יחוג את חגה"ש ביום החמישים לספירה שלו, אבל "זמן מתן תורתנו" אין לו לומר אלא ביום השישי בסיון). וראה בס' שערי-הלכה-ומנהג (או"ח ח"ב עמ' קמח-קסב