מענדל לייב אברמסון
הרב מענדל לייב אברמסון היה מחשובי חסידי חב"ד במוסקבה.
בצעירותו היה חסיד של אדמו"רי קאפוסט הרבנים יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) ולאחר פטירתם נתקשר לאדמו"ר הרש"ב בקשר אמיץ.
בזמן שלטון רוסיה הסובייטית עשה רבות למען תומכי תמימים, ועל כן נעצר על ידי הק.ג.ב. אך שמר על פיו ולא גילה מאומה.
ר' מענדל לייב סיפר לר' זלמן לייב אסטולין: לאחר המהפכה הקומוניסטית הורע המצב הכלכלי, בפרט ליהודי שומר תורה, ו'הגיעו מים עד נפש'. כשהגיע אדמו"ר הריי"צ למוסקבה, המצב הכלכלי היה כל כך קשה, עד שלא היו בכיסי קופק'ות ספורות לשלם לחשמלית על מנת לנסוע לרבי, ונאלצתי לילך דרך ארוכה רגלי. כשנכנסתי ליחידות הגשתי לרבי שלש עמודים מלאים. נטל הרבי את הפדיון נפש וענה לי על כל שאלותיי. כשהחלתי לצאת קרא ואמר לי: "עד כאן ביקשת על רוחניות, ומה עם הגשמיות"? "מגשמיות לא אכפת לי כלל", עניתי בהנעת היד בביטול. הרבי חייך ואמר: "לך אין זה מפריע, אך לי נוגע מאוד מהגשמיות שלך", וברכני, ואכן מאז השתפר מעט מצבי.
לאחר גאולת הרבי הריי"צ בי"ב תמוז אמר ר' מענדל לייב: "אי לאו האי יומא די"ב תמוז, אינני יודע אם הייתי יכול להישאר יהודי. הם (הקומוניסטים) התכוונו ל"בגדול החל ובקטון כילה". הם זממו להרוס את הכול".
באחת הפעמים שנחקר על ידי הק.ג.ב. החוקר הנזעם זרק על ראשו כסא, ר' מענדל לייב נפח את נשמתו במקום.
לקריאה נוספת
- הרב שלום בער פרידלנד, גאון וחסיד, ביוגרפיה של הרב זלמן לייב אסטולין, (תשס"ח, 320 עמודים)[דרושה הבהרה].