פרסה

פרסה היא קצה רגל הבהמה, והיא הסימן להבדיל בין הטהור לטמא.

הבהמה עצמה (ספירת המלכות) "מקומה" עדיין באצילות אך "רגליה יורדות מות". הכוונה ב"רגלי" ספירת המלכות היא לבחינות התחתונות שלה, שהן היורדות לעולמות ע"י התלבשות באחד משני סוגי ה"פרסה". פרסה שסועה לשתים (סדוקה) רומזת לקליפת נוגה, ופרסה עגולה שלימה (קלוטה) לשלוש קליפות הטמאות.

פרסה סדוקה - לקליפת נוגה – שהאור יכול לחדור בה ולבררה. והיא נפש הבהמית (ששורשה מתוהו, ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כבעולם התיקון) – פרסותיה סדוקות) וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה. ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן המידות שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת.

פרסה קלוטה - שלוש קליפות הטמאות. שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן, שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה (הלעיטני נא, הב הב לגרמיה - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה).