פרשת תולדות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:56, 20 בדצמבר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת תולדות היא הפרשה השישית בספר בראשית (מפרק כ"ה פסוק י"ט עד פרק כ"ח פסוק ט').

הפרשה בקצרה

הקדמה: בשבוע שעבר קראנו את פרשת חיי שרה, ובה סיפור חתונת יצחק ורבקה.

  • ראשון - לרבקה היו קשיים להרות, ויצחק ורבקה נעמדו בשני צידי החדר והתפללו לה' בבקשה לזכות בילדים. מיד לאחר מכן נכנסה רבקה להריון, אך עבר עליה זמן קשה, ולבסוף ילדה תאומים: הבן הראשון יצא אדום שיער ונקרא עשיו, ולאחריו יצא תינוק נוסף שידו אחזה בעקב עשיו, ועל כן נקרא שמו יעקב. עשיו נהיה צייד, בזמן שיעקב נהיה איש תורה וספר. יום אחד, עשיו הגיע רעב הבית מן השדה והתחנן ליעקב שיתן לו אוכל, ובעבור כך מכר לו את בכורתו. חכמינו אומרים שהיה זה יום פטירתו של אברהם אבינו, והאוכל היה סעודת האבלים שהכין יעקב לאביו יצחק.
  • שני - היה רעב בארץ ויצחק מנסה לרדת למצרים, כפי שעשה אביו אברהם בעת שהיה רעב בזמנו, אך ה' אומר לו לא לעזוב את הארץ כיון שהוא הוקדש כקרבן לה', כאשר הועלה על המזבח בנסיון העקידה, ולכן לא מתאים שהוא יעזוב את ארץ הקודש. יצחק מתגורר בסמיכות למלך אבימלך, וכמו אצל אביו אברהם, הוא אמר שאשתו הינה אחותו. המלך אבימלך הבין לבסוף שרבקה איננה אחות יצחק, והוציא פקודה שלא לגעת בהם. בהמשך מספרת התורה על ברכת ה' ליצחק, שהתבואה הייתה פי מאה מאשר מה שזרע.
  • שלישי - יצחק נהיה עשיר גדול, בעל ממון ונכסים בארץ פלישתים, ולכן ביקשו ממנו התושבים לעזוב. יצחק אכן עובר משם, והוא חופר מחדש את בארות המים שחפר אביו אברהם, כיון שהפלישתים סתמו אותם. עבדיו חפרו בארות נוספות, אך הפלישתים רבו איתו גם עליהם. לבסוף עבר יצחק הלאה ושם מצא מנוח.
  • רביעי' - ה' מברך את יצחק שלא יפחד ושיידע שה' איתו והוא מברך את זרעו. אחרי שאבימלך הגיע ליצחק ואמר שהבין שה' איתו, הוא ביקש לכרות עימו ברית שלום.
  • חמישי - סיפור המפורסם של ברכותיו לבניו. מדובר באחרית ימיו, כאשר יצחק הזדקן וכבדו עיניו מראות. יצחק ביקש מבנו בכורו עשיו להכין לו מטעמים, והוא יברך אותו עבור כך. אך רבקה שמעה זאת ורצתה שדווקא יעקב יזכה בברכות. לכן היא הכינה בשר כפי שאהב יצחק, ונתנה זאת ליעקב שהתלבש בבגדי אחיו עשיו. ואכן, יצחק מקבל את האוכל.
  • שישי - יצחק מברך את יעקב בברכת "ויתן לך האלוקים". מיד לאחר מכן, בעת שיעקב עושה את דרכו החוצה, הגיע עשיו שהכריז כי הוא חזר עם האוכל עבור הברכה. יצחק מתפלא בקול ושואל מי הוא זה שקיבל את ברכתי זה עתה? עשיו כמובן כועס מאוד, ורבקה ויצחק שולחים את יעקב למרחק למען שלומו וביטחונו.
  • שביעי - עשיו מתחתן עם אישה נוספת. רש"י אומר שלאחר שיעקב עזב את אביו ואימו הוא הלך לישיבה של עבר שהיה נכד נכדו של שם (אחד מבניו של נח), ושם למד תורה במשך ארבע עשרה שנה.

בתורת החסידות

על הפסוק בפ' וירא "היניקה בנים שרה"[1] פירש רש"י "ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עמהן והניקה אותם, שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק". ויש לעיין, מדוע גבי שרה פירש רש"י שגם "השרות", הנשים החשובות, היו אומרות "לא ילדה שרה", מה שאין כן בפרשתנו, גבי אברהם פירש שרק "ליצני הדור" אמרו ש"מאבימלך נתעברה שרה"?

הרבי מליובאוויטש מבאר בפשטות[2]: מה שילדה שרה את יצחק היה פלא עצום, שהרי "חדל להיות לשרה אורח כנשים"[3], ובמילא ע"פ טבע לא הי' שייך כלל שתלד. משא"כ, גבי אברהם, לידת יצחק לא היה פלא, שהרי ראו שהוליד את ישמעאל בהיותו בן שמונים ושש, ואם כך, כבר אין פלא מה שבהיותו בן מאה הוליד את יצחק. וזהו מה שגבי שרה גם הנשים החשובות לא האמינו שילדה, וגם הן אמרו "אסופי הביאה מן השוק", אך את יכולת אברהם להוליד גם בהיותו זקן לא היו יכולות להכחיש. ורק "ליצני הדור" שחמדו לצון, ולא איכפת להם האמת, הם לבדם התלוצצו ש"מאבימלך נתעברה שרה".

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. כא, ז
  2. לקוטי שיחות ח"כ עמ' 80 ואילך
  3. וירא יח, יא