טמטום המוח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טמטום המח הוא מחסום נפשי המונע מהיהודי להתבונן, ולהתפעל מעניני אלוקות.

הגורמים

כשעוסקים בעסקי עולם הזה אפילו בדברי היתר, מגיעים לידי טמטום המח[1].

ההשלכות

טמטום המח, גרוע יותר מטמטום הלב, כי בטמטום הלב מצליח להתבונן באלקות, רק שלא מתפעל מזה ולא מוליד אהבה ויראה. אבל בטמטום המח, לא מצליח אפילו להתבונן בזה. שאין לו כלי לקבלת ההשכלה[2].

האופן בו נעשה הטמטום: כמו שכשאר האדם אוכל מתעוררת בו עייפות, שזהו בסיבת אידים הגסים ומגושמים שבאים מהאכילה, ועולים למח, ומפריעים להשכלה. כך גם בטמטום המח, שהגסות שלו בעניני עולם הזה מפריעה להשגה רוחנית שלו[2].

עוד אופן[2], שגם כשלומד תורה שאינו עוסק בעניני עולם הזה, עולים בו מחשבות מעניני עולם הזה ומפריעים לו בלימוד.(כמו אדם שלומד בטוב ענין אחד, שגם כאשר מונח בענין אחר, עולים בו מחשבות מהלימוד ההוא).

העצות לזה

בשביל להנצל מטמטום המח, יש "לנער את האבק" של עניני עולם הזה מנפשו. וזאת על ידי[1]:

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים מוד תפב
  2. 2.0 2.1 2.2 ספר המאמרים תרכ"ו עמוד סט