שבת שלפני ראש השנה

שבת שלפני ראש השנה היא שבת המיוחדת בכך שבשונה משאר השבתות שלפני ראש חודש שהם "שבת מברכים", בשבת זו אין מברכים את החודש.

הטעם שלא מברכים את החודש

בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו:

א) אדמו"ר הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד ממזריטש בשם מורו רבו הבעל שם טוב נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה.

ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין ראש חודש תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.

תהלים

בשבת שלפני ראש השנה, אומרים, קודם התפילה, כל התהלים וקדיש יתום אחר זה, כמו בכל שבת מברכים.

אם יש חיוב יארצייט או אבל, אומרים קדיש יתום אחר כל ספר.

הנהגת תלמידי הישיבה

אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים חסידות ומתפללים. בין מנחה למעריב חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים.

אב הרחמים

אומרים "אב הרחמים" קודם מוסף.

הערות שוליים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)