שלום בית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
קטע ממענה הרבי בנוגע לשלום בית:
1) פשוט שגדול השלום בכלל ובפרט שבין איש לאשתו, שלכן כל יגיעה והשתדלות בזה כדאיות.
2) כנראה ביחס לבעלה שיחיה עד עתה הלכה בדרך אנשי המוסר (להראותו החסרונות, להדגישן וכו'), ואין צועקין על העבר. ועל כל פנים מכאן ולהבא תאחז (גם בזה) בדרכי החסידות (להראותו המעלות שבו ובמילא אם ינצלן עוד יותר מאשר עד עתה – אף שגם עד עתה ניצלן – ירוויחו כולן בגשמיות ורוחניות וכו').

שלום בית הוא המצב האידיאלי אליו צריכים לשאוף בני זוג נשואים. השמירה על שלום הבית מביאה את הברכה הגדולה ביותר בכל מה שהם צריכים, וכל מאמץ עבור זה כדאי.

האתגר

היצר הרע מתאמץ במיוחד להפריע לשלום בית, היות וגדול השלום, והתורה דרכיה דרכי נועם ועל נתיבותיה שלום.

בדור שלנו יש קושי מיוחד בשמירה על שלום בית כיון שעומדים בזמן של סיום הגלות, שכל הסיבה שלה הוא החסרון בשלום בין בני ישראל[1], ולכן היצר הרע מתאמץ במיוחד להטיל פירוד הלבבות שלא יהיה שלום בעולם ובפרט בין איש ואשה שהם בודגמת הקב"ה וכנסת ישראל, אך צריך לדעת יחד עם זאת שהקב"ה נותן לאדם את הכוחות לפי הקושי שמזדמן לו וככל שהקושי גדול יותר, הכוחות להתגבר עליו גדולים יותר[2].

חיי המשפחה דורשים מהאיש, ועוד יותר מהאשה, יתר שימת לב ויחסים כנים של מסירות ועדינות, שזה חייב לעלות בהרבה זמן ואנרגיה[3].

מעלת השלום בית

בדברי חז"ל

חז"ל הפליגו מאוד במעלת השלום בכלל, ובשלום בין איש לאשתו בפרט, חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה אומר שמוטב שימחה שמו על המים בשביל לעשות שלום בין איש לאשתו[4].

בנוסף, הרבי מדגיש את העובדה שמידי בוקר בפתיחת התפילה אנו מזכירים גודל השלום בין איש ואשתו[5] כאחד מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא: "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא . . וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ"[6][7].

כך גם קבעו חז"ל בנוסח ברכת הנישואין שהוא היסוד לכל הקמת בית בישראל - שיהיה 'בנין עדי עד'.

כל מאמץ לחזק את השלום מוצדק, היות והשלום הוא כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה בגשמיות וברוחניות גם יחד[8], וההיפך מהשלום עלול לגרום למצב של פירוד בין בני הזוג, מצב שעליו נאמר "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות"[9].

התייחסויות רבותינו נשיאינו

" שלום – אפילו גרוע, טוב יותר ממריבה – אפילו קלה וטובה "

רבותינו נשיאינו ייקרו במאוד את ה'שלום בית', דבר שניתן היה להבחין בו באופן מודגש בערב ראש השנה, שלמרות גודל יוקר הזמן – הקדישו פסק זמן להיכנס ולשוחח עם בנות זוגם, הרבניות[10].

הקושי הגדול בשלום בית, מראה שדווקא זהו ה'בירור' שמוטל על זוג זה, ולכן זה עצמו צריך לתת להם מרץ וכח להתאמץ ולהתגבר להשכין שלום בבית[11].

היחס בין הבעל והאשה משפיע על הילדים, מצב רוחם והצלחתם, וכאשר זוכרים זאת – קל יותר לשים להתייחס בצורה הנכונה ולא להיסחף לרצון ריגעי להתנצח[12].

"הכל ללא יוצא מן הכלל, תורה ומצוות, בריאות, ילדים, פרנסה, לגרום נחת להורים ולידידים טובים, ולהיות אהוב ונחמד על הבריות- כמאמר "כל שרוח הבריות נוחה הימנו- רוח המקום נוחה הימנו" הכל תלוי בחיי משפחה נכונים. השלום בין האיש והאשה קודם על פי תורה אפילו למצות כיבוד אב ואם"[3].

עצות רבותינו נשיאינו

תלוי בכל אחד מבני הזוג

בכל מכתב שהגיע לרבי בנוגע לשלום בית, השיב הרבי לכותב המכתב שהדבר תלוי בו, הן כאשר כותב המכתב היה הבעל, והן כאשר האשה היא זו שפנתה אל הרבי.

כאשר הבעל היה זה שכתב, הסביר הרבי שהיות ועל פי דברי חז"ל "נשים דעתן קלה" ודמעתה של האשה מצויה, כאשר יש חילוקי דעות – ובפרט בענינים של שייכים ישירות לעבודת השם – הבעל צריך להיות זה שמוותר[2], כפי שגם רואים שעל פי הלכה אחריות וחובת הדלקת נר שבת שמטרתה להוסיף בשלום בית – מוטלת על הבעל דווקא (למרות שהאשה היא זו שמדליקה בשליחותו) [13], ובפרט שלשון חז"ל היא שהברכה לאדם היא בשביל אשתו, ולא להיפך[11], וכן ההתבוננות בכך שחז"ל מדריכים שהבעל יהיה "מכבדה יותר מגופו", ובפרט כשמתקרבים לזמן שבו 'נקבה תסובב גבר' – דבר המגביר את רגש הכבוד והזהירות ביחס לאשה, וכאשר הבעל הוא בבחינת 'חבר' גם האשה תתנהג כ'אשת חבר', וכאשר הוא יתנהג כמו ליסטים, היא תהיה 'אשת ליסטים'...[14].

כאשר האשה היא זו שפנתה, כתב הרבי שזה תלוי בעיקר באשה, כמו שכתוב "חכמת נשים בנתה ביתה", והיא "עקרת הבית" ויש לה תכונות מיוחדות המסייעות לה להיות זו שמשכינה שלום בבית.

יסודות ועקרונות מנחים

חיי משפחה נכונים על פי התורה דורשים הבנה, מאמץ, מסירות, סבלנות, טוב לב, נקיון, נינוחות, הופעה מסודרת, מצב רוח שמח, הסברת פנים והנהגה ידידותית, וכן הערכה נכונה לחשיבות הגדולה של חיי משפחה מתוך שלום בית, היות ודווקא כאשר מייחסים לזה את החשיבות, מוכנים להשקיע בזה ונמנעים מלעשות דברים שעלולים לפגוע בשלום בית[3].

ההפנמה שחילוקי דעות הן דבר טבעי, כפי דברי חז"ל שאין דעותיהם של בני האדם שוות כשם שאין פרצופיהם דומים – מרככת את הקושי בניהול הבית בצורה משותפת למרות נקודות המבט השונות.

בכל פעולה צריכים הצדדים לזכור שהפעולה משפיעה לטובה או לרעה לא רק על בן הזוג, אלא גם עליהם עצמם, ולפעמים התוצאה השלילית משפיעה לרעה עוד יותר על מי שעשה אותה מאשר על בן הזוג[15].

לא נכון שצד אחד יוותר על הכל – כיון שזהו ויתור בלי גבול, הוא לא יוכל לעמוד בזה לאורך זמן, וממילא זה רק יחריף את המצב בהמשך[16].

כאשר מגיע מצב של חוסר הסכמה, יש להתאזר בסבלנות ולהימנע מלהיכנס בוויכוח, וכאשר הצד השני רואה שאין לו עם מי להילחם – הרגש שגורם לו לרצות ולהוכיח ולהתווכח הולך ופוחת ועד שנעלם כליל, והוא מתחיל לראות את הדברים בצורה שכלית ואובייקטיבית יותר ואז קל לגשר על הפערים[17].

לקרובי המשפחה אסור להתערב בחיכוכים, והדבר רק גורם לפירוד גדול יותר[18], וההשפעה צריכה להיות על ידי ידידים, וכביכול שזה יהיה נראה כאילו הם עושים זאת על דעת עצמם ולא בשליחות הקרובים או אחד הצדדים[19].

עצות והדרכות

על יסוד דברי חז"ל "איש ואשה זכו – שכינה שרויה ביניהם", כאשר הבעל והאשה (בנפרד ולחוד) מחזקים את הקשר שלהם עם הקב"ה לימוד תורה ושמירת המצוות – זה מסייע להשכנת השכינה ביניהם שפועלת שלום בית.

אם צד אחד הוא האשם, בוודאי צריך להיות קל לתקן את זה; לעומת זאת, אם צד זה הוא הצודק, גם צריך להיות קל להיות מבין ואציל נפש, על מנת להבטיח שהשכינה העליונה תשכון בבית [6].

כאשר יש טענות – יש לברר אותם בפני רב מורה הוראה, בנוכחות הבעל והאשה יחד[7].

פיוס דעת האשה צריך להיות על ידי שגורמים לה קירוב הדעת בענינים אחרים, ולא על ידי נסיון לשכנע אותה באמצעות תשובות שכליות[20].

פעמים רבות, הריחוק בין הבעל והאשה נגרם מקירוב בלתי-רצוי שנעשה שלא על פי תורה, ולכן התיקון לזה הוא לימוד ההלכות והזהירות בשמירה על דיני טהרת המשפחה, צניעות, וכו'[21].

יש לוודא שלא פגעו במישהו קודם הנישואין[22], ובמידה ומדובר בזיווג שני – שהגט מנישואין הראשונים היה ברצון שלם של האשה[23].


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מסכת יומא ט, ב.
  2. ↑ 2.0 2.1 [ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1154.htm אגרות קודש חלק ד' אגרת א'קנד].
  3. ↑ 3.0 3.1 3.2 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד נז (באידיש. ראו תרגום לעברית – עמוד 7).
  4. ↑ סוכה נג, ב.
  5. ↑ בסיום ברכות השחר, המשנה הראשונה במסכת פאה.
  6. ↑ 6.0 6.1 [ beer7.org/20613_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94/ ממכתב ז' תמוז תשל"ב].
  7. ↑ 7.0 7.1 אגרות קודש חלק יח עמוד רכה.
  8. ↑ משנה עוקצין ג יב.
  9. ↑ גיטין צ, ב.
  10. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=32&cPartLetter=b&nPageNumber=39 התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 9, משיחת יום ב' דראש השנה]. המשמש בקודש סיפר על הרבי שהקפיד לשתות בכל בוקר וערב כוס תה עם הרבנית חיה מושקא, '14 כוסות תה בשבוע'.
  11. ↑ 11.0 11.1 אגרות קודש חלק ה' עמוד לט.
  12. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=12&cPartLetter=b&nPageNumber=211 אגרות קודש חלק ח' עמוד ריא].
  13. ↑ עולת שבת סימן רס"ג סעיף א וקונטרס אחרון שם.
  14. ↑ אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשיח (תרגום לעברית בעמוד 344).
  15. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=49&cPartLetter=B&nPageNumber=96 אגרות קודש חלק י"ד עמוד צו].
  16. ↑ [ http://www.teshura.com/mBais%20haMalchus%20%282%29%20-%20Paris%20-%20Iyar%202%2C%205776.pdf קובץ 'מבית המלכות' עמוד 50], ועוד.
  17. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=12&cPartLetter=b&nPageNumber=58 אגרות קודש חלק ח' עמוד נח].
  18. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=9&cPartLetter=b&nPageNumber=289 אגרות קודש חלק ה' עמוד רפט]. חלק י' עמוד נח.
  19. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=b&nPageNumber=169 אגרות קודש חלק יח עמוד קסט], ועמוד קיט, ועמוד שעג.
  20. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=53&cPartLetter=B&nPageNumber=526 אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכו].
  21. ↑ אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקלט. חלק י"ח עמוד רלה.
  22. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=14&cPartLetter=b&nPageNumber=110 אגרות קודש חלק י' עמוד קי].
  23. ↑ [ http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=10&cPartLetter=b&nPageNumber=143 אגרות קודש חלק ו' עמוד קמג].
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_בית&oldid=379755"